מחשבות חרוץ · פרק כ׳, י״ח

ולכך כלל המגילה ג"כ לספר תוקפו של אחשורש שהוא כח מלכות הרשעה המתדמית כקוף בפני אדם למלכות הקדושה דשלמה המלך ע"ה שהיתה תוקף התגלות המלכות דקדושה בעולם הזה. ותחלתו חשב לשבת על כסא ד' חס וחלילה דוגמת כסא שלמה המלך ע"ה עד שהתפאר ממשתה שעשה שא' אית לכו כה"ג לעוה"ב כדאיתא במד' אסתר. כי חשב כח מלכותו הוא מלכות שמים ושלוה שלימה בחכמה וגבורה ועושר. כי הוא קלי' הפרי שהם חכמ"י אנשי כנסת הגדולה שהיו אז תחת מלכותו שהם יסוד החכמה דתושבעל פסוק שהיא חכמת שלמה חכמה תתאה. והגבורה בכבישת היצר דבטלוהו ליצרא דעל זה וחבשוהו ונקרינהו לעיני' ליצרא דעריות כמה שכתוב ביומא ס"ט ב'. והעושר האמיתי דשמח בחלקו כי הם היו אז בבבל ופרס בשלוה ועושר ולפיכך לא רצו רובם לעלות. כי בא"י היו בתכלית העוני אז עד שעשו מנורה של עץ וע' בריבית שמאי סי' קנ"ג כ' אנשי כנסת הגדולה המתקנים התקנות בישראל כשעלו מהגולה היו עניים עד מאוד כו' עיין שם ביאורו. ועכל זה בשמחת לב בחרו בפת חרבה ושלוה בה בא"י מכל חמודות עולם הזה שהי"ל בח"ל ת"י מלכי איסור והיתר שהם היו בתכלית השלימות לאתחלתא דגאולה דע"כ זכו לביאה ב' ובנין הבית וכמה שכתוב ביומא ט' ב' דבירה תוכיח דראשונים עדיפי. ובבראשית רבה רפל"ה דב' דורות לא הוצרכו לקשת דחזקי' ואנשי כנסת הגדולה. ודחזקי' כבר אמרו בסנהדרין צ"ד א' דביקש הקבית הלל לעשותו משיח. ומסתמא גם בדור אנשי כנסת הגדולה כן וכמו שנתבאר לקמן דראוים היו כו' אלא שגרם החטא בתוקף הקלי' הסובבת לפרי. והיא ג"כ קודמת לה וכברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא (שבת על זה ב') וע"כ בתחלה היה התגלות תוקפו דאחשורש בהראותו את עושר וגו' תפארת מלכותו הרשעה. וגם בסוף אחר התגלות הישועה ולבישת אסתר המלכות דקדושה עכל זה לא סר תוקפו דאחשורש וישם מס ג"כ להתדמות לתוקף דשלמה המלך ע"ה שהיה בשימת מס ככתוב במקום אחר. ועד שאמרו אח"כ לרחבעם אביד הכביד את עולו כו'. ורחבעם שהשיב אבי יוסר כו' כי זהו תוקף המלכות כאשר היא בתכלית התוקף. ואף זה אח"כ ג"כ הוסיף עוד בעוז מלכותו בשימת מס וכל מעשה תוקפו וגבורתו ה"ה כתובים כו' כי לא בא להזכיר במגילה רק שהי"ל תוקף וגבורה ודאכתי עבדי אחשורש אנן: