מחשבות חרוץ · פרק י״ט, ז׳

וגם לוט ההולך את אברהם חשב שיש בו ג"כ אהבת הבריות כאברהם אע"ה, אבל הוא היה באמת מלא תאות, וכשרכש קנינים שבהם הוא מילוי התאות התחיל המריבה בין הרועים, עד שאמר לו אברהם אע"ה אל נא תהי מריבה ביני וביניך, כי זו המריבה סופה לצמוח ביניהם, כי הוא היה באמת שונא ישראל כמו שאמרו ז"ל (סנהדרין צ"ו ע"ב) עמון ומואב שבבי בישי דירושלים, ושנאה תעורר מדנים, וכמו שאמרו בנזיר על פסוק מדנים כבריח ארמון שגרם מדנים דעמון ומואב לא יבואו בקהל ד', ועכ"א אחד לו הפרד וגו' שאין לו חיבור עמו, והיינו מצידו מצד הדכורא, אבל נקבותיהם מותרות מיד מצד הב' פרידות טובות (בבא קמא ל"ח ע"ב) שנקראים פרידות לשון פרידה שהם נפרדות מעמון ומואב, כי עם עמון ומואב אין חיבור כלל רק שהם נפרדות מאבותן, וכדרך שאמרו בפרק במה אשה (ס"ב ע"א) נשים עם בפני עצמן, ובנותיו כיונו לשם שמים, (בראשית רבה פרשה נ"א) והשם יתברך הזמין להם יין שמצידם אילו זכה גם הוא היה טועם בו טעם יין המשומר להוליד המשיח העתיד לצאת מהם, שאמרו ז"ל (שם פרשה מ"א) היכן מצאתיו בסדום, כי לעתיד נאמר דגם סדום ובנותיה תשובנה לקדמותן, והמלאכים המבשרים על לידת יצחק שהוא התחלת בנין אומה הישראלית הנבדלת מהעמים להיות גוי אחד, הם שנשתלחו להפוך את סדום שהם החשוכא שקדמה לנהורא שחשבו לשכח תורת רגל מארצם, היינו שחשבו עצמם ג"כ לגוי מיוחד בין הגוים שאין להם התחברות עם זולתם, כי מצפון זהב יאתה ובלידת יצחק התחיל השפעת הזהב, שלא נברא אלא לצורך בית המקדש כי אין עולם הזה כדאי לשפע זה, דאין ישראל יכולים לקבל רוב טובה, ובסדום עפרות זהב להם שהשם יתברך השפיע להם הכל על ידי שורש משיח הנמצא שם שהוא נברא לבית המקדש, היינו להשרות שכינתו ית' בתחתונים, על ידי מורא גדול [דרגא דיצחק] זו גילוי שכינה, שהוא קיום העולם דשם אבן שתיה שממנו הושתת העולם וסדום ובנותיה כולם על אבן אחת כמו שאמרו ז"ל על פסוק בחלמיש שלח ידו, והוא נגד האבן שתיה שהוא יסוד העולם כי ממנו קיום העולם כולו, ואפילו אומות העולם כמו שאמרו ז"ל (ויקרא רבה פרשה א', תנחומא תרומה ט') אלו הם יודעים כמה בית המקדש יפה להם כו', ושבעים פרים לכפר עליהם, כי כשישראל על אדמתם גוי אחד אז התמצית משפיעים לאומות העולם, ויש קיום גם לאומות העולם כי כל העולם כולו נברא לצוות להם, וכאשר הם יונקים מתמצית דבני ישראל יש להם חיבור מה עם בני ישראל, ועל כן הנביאים היו מקוננים על חורבן האומות וכמו שאמרו ז"ל דחסו גם עליהם, וכל זה הוא כשהשם יתברך משפיע טובה לישראל, אבל כשמשפיע טובה לאומות העולם הם בועטים, ובתכלית הטובה כמו שהיה לסדום הפכו הדבר לתכלית הרע ולא חשו לקיום העולם רק לחורבנו. ועל כן נהפך להם שנהרסו הם מן העולם ונהפכו: