מחשבות חרוץ · פרק י״ט, כ״א

וזהו תוקף הקדושה דפורים דאמרו ז"ל (מדרש משלי סי' ט') דלא יתבטל לעולם. דלעתיד אדרבא יתגלה עוד יותר דכל קדושתו הוא התגלות מעין דלעתיד. וסעודת פורים הוא מעין הסעודה דלעתיד. דעל כן אמרו אחד באסתר רבה (פרשה ב') דאחשורש אמר להם אם יהיה להם כן לעתיד והם השיבו דיאמרו כבר אכלנו בימי אחשורש ע"ש. ודברי הבל וטענות של מה בכך לא היה לרז"ל להזכיר אבל אף על פי שהוא כפי מחשבתו דיבר דברי הבל מזליה חזי. דבאמת כפי מה שזיככו נפשם אנשי כנסת הגדולה באותה סעודה וזכו להביא הרפואה למכה ולהביא קדושת יום הפורים לעולם. ואותה סעודה היה אתחלתא לסעודת פורים שנקבעה אח"כ למצוה מפי חכמים בתורה שבעל פה. טעמו גם אז בה מאותה קדושה. והוא קדושת הסעודה דלעתיד מלויתן ושור הבר ויין המשומר. שיזכו על ידי ניצוח וזביחת שלשה יצרים דתאוה וכעס וגיאות שלשה דברים המוציאים את האדם מהעולם. וסעודת אותו רשע היתה כלולה משלשתם. עיקרה בהראותו וגו' ואת יקר וגו' להתגאות ואח"כ בא לתאוה וזימה ואח"כ לכעס וחמתו בערה בו. וכן הוא הסדר ודרכו של יצר הרע ונחש הקדמוני. בתחלה הכניס גיאות והייתם כאלקים וגו' ומזה באה אח"כ לתאוה ותרא וגו' וכי תאוה וגו'. וזהו אתחלתא דרע דעטיו של נחש שהיה ביום הבריאה ומיד בששת ימי בראשית להיות נקבע בטבע הבריאה בכל זרע אדם. ואח"כ בזרעו בקין נתגלה יצרא דכעס ורציחה שהוא אומנתו של עשו. ואומה הישראלית הם שבאו לתקן חטא זה. וגמר התיקון יהיה לעתיד שיהיה בהתגלות עד שיבוער הרע מן העולם לגמרי. ובעולם הזה הוא בהעלם. ובפורים הוא התגלות שמצד ההעלם שזכו לתקן באותה סעודה שעל ידה זכו לימי הפורים ועל כן אמר אותו רשע דסעודה דלעתיד אינה גדולה מזה. אבל באמת זהו רק מעין דאז וכמו שבת מעין עולם הבא אבל גוף אור הסעודה דאז עין לא ראתה וגו' ואי אפשר להשיגה לגמרי בעולם הזה כלל כי אז באותה הסעודה יהיה גמר התיקון לאכילת עץ הדעת וסחיטת ענבים דאדם הראשון: