וזהו המשתה וסעודת פורים שיש התגלות אותה קדושה בכל שנה באותו יום. דכל סעודות ומשתאות דזרע ישראל כולו קודש לד' ואע"ג דלא ידע בין כו' עד שנראה למראית העין כאילו חס וחלילה ככל הגוים כל בית ישראל. כיון שיש מצוה באותו משתה ושכרות אם כן הרי הוא מלא קדושה שהרי כל המצות נותנות קדושה באדם וכמו שאמרים קדשנו במצותיך. וחביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה (שיר השירים רבה פרשה א') כי הם המסטורין המתגלים רק ללבבות דבני ישראל דלא עשה כן לכל גוי. ועיקר ניצוח עמלק ראשית הגוים שרוצה לפשוט טלפיו ולהתדמות לישראל. הוא רק על ידי תורה שבעל פה. ועל כן נלחם עמו יהושע ולא משה רבינו ע"ה דפני משה כפני חמה (בבא בתרא ע"ה א' סוד ) תורה שבכתב. ופני יהושע כפני לבנה סוד תורה שבעל פה שהוא התחלת תורה שבעל פה. וכן מה שאמרו בשבת פ"ט א' דהדר קבלוה בימי אסתר העיקר תורה שבעל פה דעל זה היתה כפיית ההר כגיגית כדאיתא בתנחומא פרשת נח. וכשנכנס יין יצא סוד ונתגלה המסטורין דבלבבות דבני ישראל דהקב"ה לבן של ישראל כמה שכתוב צור לבבי וגו'. וכמה שכתוב בשיר השירים רבה (פרשה ה'):
מחשבות חרוץ · פרק י״ט, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.