מחשבות חרוץ · פרק י״ט, י״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והתחלת כל רע הוא על ידי תאות אכילה שבזה היה התחלת חטא הראשון ותחלת הסתת היצר הרע באכילת עץ הדעת. וכן אמרו ז"ל (ספרי עקב) דאין יצר הרע קופץ על האדם אלא מתוך אכילה ושתיה. וכמה שכתוב באיוב א' כי הקיפו ימי המשתה וגו' אמר איוב אולי חטאו בני וגו'. וכדמייתי ברכות ל"ב א' מקראי דמלי כריסי זני בישי. והעיקר בשתיה וכמה שאמרו שם כ"ט סוף ע"ב לא תרוי ולא תחטי. וכמאן דאמר ענבים סחטה לו וכמה שאמרו סנהדרין ע' סוף ע"א דלא גרם לו אלא יין. והוא שגרם ג"כ חזרת הקלקול אחר המבול על ידי נח. ויין ושינה לרשעים הנאה להם כו' אבל לצדיקים רע כו'. כדתנן שם ע"א סוף ע"ב. דלא נברא יין אלא לנחם אבלים דישתה וישכח רישו וליתן שכר לרשעים (שם ע' א') דבזה שקועים בתאות כרצונם. שזה כל חשקם והנאה שלהם. והוא ג"כ הנאה לעולם שישתקעו בתאות ולא יריעו לאחרים. מה שאין כן לצדיקים הוא התחלת נפילה ביין ואפילו אינו גורם רע גמור מביא את השינה וריפוי ידים מעבודת הש"י. וזה היה חטא ישראל אז וקטרוג המן עליהם דישינים מן המצות כמו שאמרו ז"ל (מגילה י"ג ב') על פסוק ישנו עם וגו'. וזה כל התעוררות עמלק שהוא ראשית גוים בהתחלה וראשית הכניסה דרע. ושם ברפידים רפו ידיהם מהתורה וניתן להם בארה של מרים שאמרו ז"ל מובא בספר דבש לפי דהיו טועמין בו טעם יין וכל מיני משקין. אבל כמו שהמן היה לחם שמלאכי השרת אוכלין כך הבאר משקה שמלאכי השרת שותין. וטעם יין שבו הוא מהיין המשומר בענביו והוא סוד טעמי תורה שאין מגלין לאומות העולם. דהתורה נמשלה לכל מיני משקין מים ויין דבש וחלב. וכל נפילה וירידה דישראל הוא לצורך עליה ויותר גדולה כידוע. וכן אותו ריפוי ידים היה כדי שיזכו על ידי זה לבארה של מרים. וזהו הרפואה שקדמה למכה דעל ידי זה נצחו אח"כ לעמלק להחליש כחו שנתעורר על ידי הריפוי ידים. וכן בימי המן ההתעוררות היה באותה משתה וסעודתו של אותו רשע שהוא אתחלתא דרע ביין לצדיקים. ומצידו היה מיין המביא יללה לעולם. אבל הם פעלו דנהפוך הוא. ששליטת האדם באדם היה לרע לו והביא היללה לו בהריגת ושתי וכן אח"כ להמן בהריגתו. וליהודים היתה אורה ושמחה דנעשה יין המשמח דיש שותהו וטוב לו וכמה שאמרו (יומא ע"ו ב') חמרא וריחני פקחין. והוא כשזוכה לטעום בו טעם יין המשומר כמו שהיו טועמין בבארה של מרים. וכמו ממלא גרונם של תלמידי חכמים יין דכמקריב נסכים (שם ע"א א'):
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.