מחשבות חרוץ · פרק י״ט, י״ד

ואברהם אבינו ע"ה זכה ג"כ לכל השלשה כתרים, כמו שאמרו ז"ל (בראשית רבה פרשה ס"א. צ"ה) דשתי כליותיו היו כשני מעינות ונובעות תורה, והתחלת שני אלפים תורה הוא ממנו כמה שכתוב בפרק קמא דעבודה זרה (ט' ע"א) מהנפש אשר עשו בחרן, ואחר שנצח לארבעה מלכים שהוא רומז לסוף הכל בניצוח ארבע מלכיות זכה לכתר מלכות כמה שכתוב (בראשית רבה פרשה מ"ג) על פסוק הוא עמק המלך שהמליכוהו אומות העולם עליהם, כמו שתחזור המלוכה בסוף הכל למלך המשיח שהוא מזרעו, וכן כהונה ניטל אז משם וניתן לו כמה שאמרו (נדרים ל"ב ע"ב) על פסוק ואתה כהן לעולם, וזהו קומתו וכחו ואכילתו ושתייתו כנגד ע"ד (שבעים וארבעה) אנשים הם אהרן וכל זקני ישראל שהם ע"ב זקנים עם אלדד ומידד הנשארים במחנה שנבחרו לזקני ישראל מכל ישראל וחותן משה הרי ע"ד, ואברהם אע"ה היה תחלה לגרים כמה שכתוב בריש חגיגה, והיה עליו שם גר עד אחר המילה שנתבשר בלידת יצחק שנבנית ממנו אומה ישראלית, וכן ישראל בגלות מצרים שהוא נגד אברהם אע"ה שבשביל שאמר במה אדע שהוא חסרון אמונה, שזהו שורש כנסת ישראל דאמונתך בלילות אף בעת ההעלם הגמור שהאמת נעלם מן העין לגמרי הם מאמינים בני מאמינים, ואברהם אע"ה היה התחלת האמונה כמו שנאמר והאמין בד' ויחשבה וגו', דזהו התחלת בנין אומה ישראלית וכנסת ישראל , ולפי שעדיין לא נתברר מנפש הגר שהיה לו ליחשב כאזרח בישראל ולהיות נקרא האזרחי, לא היה עדיין האמונה בשלימות ועל ידי זה בא לשאלת במה אדע, ועל כן הוצרכו בניו לבירורים בגלות מצרים, שאמר לו כי גר יהיה זרעך וגו' היינו שיהיו בסוד נפש הגר, וכמו שנאמר וידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם במצרים שהיו שם במדריגת גרים, עד מתן תורה שנכנסו לברית במילה וטבילה והרצאת דמים ונקראו בשם ישראל, אבל במצרים אף שיצאו מכלל אומות העולם מכל מקום לכלל ישראל לא באו רק נחשבו כמו הגרים, וכאברהם אבינו עליו השלום קודם שזכה לשם אזרחי: