מחשבות חרוץ · פרק י״ט, י״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ומתן תורה נאמר בפרשת יתרו פרשה הנקראת על שמו, לומר דכתר תורה מונח לכל, וכמו שנתנה במדבר לומר דהיא הפקר לכל באי עולם, ואפילו גר ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול, ויתרו ראש הגרים הבאים בשביל אהבת התורה. ועל כן זכה להיות בניו יושבים בלשכת הגזית כמו שאמרו ז"ל (תנחומא יתרו סי' ד') על פסוק תרעתים וגו', והוא פתח פתחו למשרע"ה להאכילו ולקח קיום חיותו ממנו, וכל חיות משרע"ה הוא התורה שנקראת על שמו שזהו כל שורש חיות משרע"ה, ועיקר התורה מצד השם יתברך הוא לישראל לבד, ועל כן קרא לערב רב וגרים שקיבל משרע"ה עמך (שמות רבה פרשה מ"ב), כי השם יתברך אין לו חיבור אלא עם כנסת ישראל, רק כנסת ישראל מצד שהם בעולם הזה בין האומות יש להם חיבור עמהם ובאים גרים ומתגיירים ונקהלים בתוכם, ומשרע"ה שהוא המוריד התורה לארץ ומצד התפשטותה בעולם הזה רצה שתתפשט גם לגרים מאומות, והקב"ה הסכים על ידו שנתן דין אחד לגר ולאזרח לכל משפטי התורה, וזהו מה שקיבל חיותו בעולם הזה על ידי יתרו שהוא ראש הגרים, כי מזה היה חיותו אותן שנים מה שהוא המשיך קדושה גם לגרים, דכל חיות אדם בעולם הזה הוא מה שצריך להשתדל להגיע אל מה שהוכן אליו, והם בכלל ג' דברים מה שהוא לצורך עצמו ולתועלתו, וכונת הבריאה היה להטיב לנבראים, ומה שהוא לצורך כלל הבריאה ולתועלת כל הנבראים, שכולם קומה שלימה וכל אחד במעשיו מכריע עצמו וכל העולם כולו לכף זכות, ומה שהוא לכבוד שמים כמה שכתוב (שוחר טוב מזמור י"ט) כל פעל ד' למענהו לקילוסו, וביומא (ל"ח ע"א) כל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו, והם שלשה שמות שאמרו במדרש (שמואל רבתי פרשה כ"ג) דנקראו לאדם, אחד מה שקרא לו הקב"ה מה שנברא לקילוסו של השם יתברך שצריך לו ביחוד, כי כל אחד בפני עצמו יש לו ענין מיוחד שיש צורך בו דוקא, והשם הוא שורש החיות כמו שנאמר אשר יקרא לו נפש חיה הוא שמו כידוע, ואחד מה שקראו לו אביו ואמו, היינו מה שיש בו צורך לנבראים זולתו. ואחד מה שנקרא בספר תולדותיו היינו שורש תולדתו לצורך עצמו, ואמרו רז"ל (ספרי סוף ברכה) דמשרע"ה חי ק"כ שנים, שזהו מדות התפשטות חיותו בעולם הזה, היה ארבעים שנה במצרים הוא זמן השתדלותו להשלמת נפשו ועצמו, וארבעים במדין הוא השלמת חיותו לצורך הנבראים שעל ידי זה המשיך התשפטות חיות גם לגרים מאומות ועל כן היה אז בבית יתרו, וכשנשלם בזה ג"כ אז זכה להיות גואל ולהשלים בריאתו לצורך השם יתברך בארבעים שנה דמדבר, שפרסם כבוד שמים ועשה רצונו ללמד תורה לעמו ישראל:
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.