וישראל נמשלו לכוכבים (במדבר רבה פרשה ב' וש"מ) ומונין ללבנה (סוכה כ"ט ע"א) המאירים גם בלילה, דאור הכוכבים נמי אור הוא כמה שכתוב שם בריש פסחים, וכל שכן אור הלבנה שהיא כלל הכנסת ישראל דעמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ, הוא ארץ החיים שהיפך ארץ גזירה דגלוי וידוע שרצונינו כו' רק השאור שבעיסה (ברכות י"ז ע"א), וכל החושך שלמראית העין בעולם הזה הוא מצידו, ועמקות הלב אין כן דאף על פי שאני ישינה לבי ער להשם יתברך צור לבבי כמה שכתוב בשיר השירים רבה שם, והבירור הוא מה שכתוב בשיר השירים רבה על פסוק אל תראוני שאני שחרחורת דבמעט כיבוס אנו מתכבסין, מה שאין כן עכו"ם שחורין ממעי אמן שאצלם החושך הוא בעצם ששרשם ממקום החושך, מה שאין כן אנו חלק אלו"ק ממעל ממקום האורה דנהורא עמיה שרי, אף על פי דיצר רע אחשוך אנפי ברייתא בהארה מועטת דוחה הרבה מן החושך ואנו חוזרין להאיר ולהתחדש, וזהו יום טוב של ראש השנה בכסא ליום חגנו, וכי אשב בחושך ד' אור לי בנר מצוה ותורה אור, ומצות ד' ברה מאירת עינים שיוכל לראות מראות האלקים מה שנחשך ממנו על ידי החטא, ובעולם הזה נאמר כי לא יראני האדם וחי דאפילו משרע"ה לא זכה למראות פנים, ובתורת כהנים ריש פרשת ויקרא אמרו דאפילו חיות הקודש ומלאכי השרת אין רואין, אבל [צדיקים] במיתתן רואין (במדבר רבה פרשה י"ט). והיינו על דרך משלקה הרי הוא כאחיך, דמשקיבל עונשו על חטא אדם הראשון הרי הוא כלאחר התיקון, דלעתיד נאמר עין בעין יראו בשוב ד' ואמרו בסוף תענית דכל אחד מראה באצבע הנה אלקינו זה וגו', ובשבת פ"ט ב' דמחוי להו יצחק הקב"ה בעיניי', ודבר זה הוא דרגא דיצחק מצד הצמצום, דהוא זכה לזה ג"כ בחייו בעקידה, ועל ידי זה כהו עיניו מחיזו דהאי עלמא (בראשית רבה פרשה ס"ה) כי אי אפשר לשתי ראיות הללו לשמש כאחד, וסומא חשוב כמת (נדרים ס"ד ע"ב) והרי הוא כשעת מיתתן דרואין, וראש השנה נקרא יומא תניינא שהוא מסטרא דיצחק כפי מה שעלה במחשבה תחלה לברוא במדת הדין, היינו כפי מה שעשה אלקים האדם ישר לעבדה ולשמרה בגן עדן, שהיה זוכה כמו לעתיד להיות מחיצתו לפנים ממלאכי השרת כמה שכתוב בירושלמי דשבת על פסוק כעת יאמר וגו' מה פעל וגו', כי הם עין בעין יראו, וגבורה בגימטריא ראיה כי הראיה נמשך מזה, והוא אותיות יראה כי ע"י הראיה בא היראה, וכן על ידי היראה זוכה לראיה, כי מונע עצמו מהסתכלות במקומות המטונפות דחמודות עולם הזה , שעל זה דרשו בנדרים כ' א' קרא דלמען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו:
מחשבות חרוץ · פרק י״ח, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
