וכך הוא המידה בהיות כל ישראל קומה שלימה ויש ראשי העדה ועיני העדה וכדומה בכל אברי הקומה, וחנניה מישאל ועזריה היו באותו הדור מעמקי הלב של כללות קומת הכנסת ישראל, כי באמת במעמקי לבב כל ישראל לא היתה שום נטיה לצלם, והוא נקל לכל איש ישראלי למסור נפשו על קידוש השם, רק שאז לא היו מחוייבים על פי דברי תורה על זה כמה שכתבו תוס' פרק אלו נערות (ל"ג ע"ב) אהא דאלמלי נגדוהו כו' דהיה אנדרטי, והם גילו זה בפעל, ומכל מקום לא נתפשטה עדיין קדושתם כל כך שיהיה נקבע בכל ישראל בפעל כן, דבהם היה תלוי כי הלב ממנו תוצאות חיים לכל האברים והיה בכחם להגביר החשק כל כך עד שיתפשט בכל הנפשות דישראל, ואלמלי זכו אז לזה שכל ישראל היו מוסרים נפשם על קידוש השם היו זוכים לגאולה שלימה לצאת מתחת ידי עול נבוכדנצר לגמרי, אלא שלא הגיע זמן שבעים שנה שנקצב עדיין, שכך קצב השם יתברך לכפרת חטאים הקודמים המחניפים את הארץ ולפיכך לא יכלו לפעול כל כך ומכל מקום הרי היה חסרון קצת בהם ג"כ שלא יכלו לפשט הקדושה כל כך, ועל זה נענשו ותיקנו במיתתן כידוע בסוד שבק לן חיים שכאשר הצדיק מת הוא משאיר חיותו שהוא כל מה שפעל בעולם הזה בהשתדלות דחיי עולם להיות נקבע כן בכל ישראל, והוא רמוז במדרש קהלת על פסוק דברי חכמים כדרבונות אימת הן כדרבונות וגו' בזמן שבעליהם נאספין מהן, ועל כן במותם אז נתפשט כח קדושתם בכל ישראל, ולפיכך נתקלסו חנניה מישאל ועזריה בכל מקום בדרז"ל אחר אברהם אע"ה בענין המסירת נפש, ואף על פי שבאמת כל ישראל מוכנים לזה ואפילו הפושעי ישראל כמו שהיה בפעל בעת השמדות ר"ל, וכידוע בס' דדבר זה קבוע בלב כל ישראל מורשה מאבות, אך אף על פי שגוף הדבר מורשה מאבות מכל מקום הוא רק בכח ולא בפעל, וכח ההתגלות בפעל פעלו חנניה מישאל ועזריה בקרב כל ישראל במותן וכמו שנתבאר, ומכל מקום לא נתגלה עדיין הדבר בהתגלות בעולם הזה כי לא היה אז איזה גזירה שיוכרחו למסירת נפש עד מעשה אחשורש, דלפי חשבונו מטו שבעים ולא אפרוק על כן עשה הסעודה כמה שכתוב במגילה, ואף דחשב וטעה היינו כפי מה שהיה האמת בפעל אח"כ, אבל אלמלי זכו ישראל היה אפשר שפיר לחשוב חשבון השבעים שנה כחשבונו ושיהיה הגאולה אז, וכמו בנבואת דניאל בקץ העתיד דנכתב סתום כדי שיהיה תלוי בזכות ישראל שבאיזה דור שיזכו אז יוכלו לפרש חשבון דניאל על אותו זמן, וכל דברי נבואה הם מתפרשים בכמה פירושים והכל אמת, ויש מקום לכל הפירושים אפילו ההפכים, וכך שם כל פירוש יש לו מקום אילו זכה אותו דור, וכן בקץ בבל אף שנקצב שבעים שנה ואין לפחות, מכל מקום בפירוש חשבון השבעים שנה היה תלוי בזכותם:
מחשבות חרוץ · פרק י״ז, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.