מחשבות חרוץ · פרק י״ז, ב׳

ואסתר סוף כל הנסים כמה שכתוב ביומא (שם), הוא כמו כל סוף מדרגה וקומה שהוא נעשה ראש והתחלה למדרגה האחרת, והוא כמו אמצעי בין שתי המדרגות שבכל שני דברים יש אמצעי והוא הסוף של זה והראש של זה, וכך נס זה אף על פי שגם הוא היה מלובש בדרך הטבע שהמלך אח"כ לאהבת אשתו היפך הגזירה ולפיכך לא רצו תחלה אנשי כנסת הגדולה להסכים לכתוב הנס כלל ואמרו שנאה את מעוררת כמה שכתוב במגילה (ז' ע"א), והיינו שהנס הגלוי גם לעיני העמים וגם הם הודו שהיה נס לא שייך התעוררות שנאה, מאחר שגם הם מכירים ומודים שהוא ישועת הש"י, אבל בזה הם יאמרו שהוא דרך הטבע ואחר זמן כשתמות אסתר ישובו הם לבקש ממלכים לנקום נקמתם, והשיבה שכבר כתובה על דברי הימים, רצה לומר שגם האומות הכירו שהסבה שתהרג ושתי על ידי בקשת המלך דבר זר, ושתנשא אסתר הבלתי ידועה מאיזה עם ומשפחה וכל שכן למאן דאמר (שם י"ג ע"א) ירקרקות היתה וחוט של חסד משוך עליה, הבינו שהיה הכל דרך נס וסבה מן השמים להצלת ישראל, ועל כן רבים מעמי הארץ מתייהדים וגו' שזהו מעין לעתיד שיעשו גרים גרורים מצד הפחד דישראל, ולפיכך ניתן לכתוב בכתובים שהוא דברי קבלה ואף על פי שאינן כדברי תורה ממש, ולשעה היה בו נייחא גמורה כבכל יו"ט וע"כ חשבו לקבעו יום טוב, ועל כן נאמר שם בתחלה שמחה ומשתה ויום טוב, הקדימו השמחה דזה יום טוב שבו השמחה מצד עצם היום ועל ידי השמחה עשו להם משתה, אבל אח"כ שלא כתוב יום טוב נאמר בהיפוך משתה ושמחה, כי אין השמחה בעצם היום רק על ידי המשתה באים לשמחה, כי יין ישמח וחייב לבסומי עד דלא ידע (שם ז' ע"א) שהוא השכרות הגמור דפטור מכל המצות כמה שאמרו בעירובין ס"ה א' ושוכח כל עמל עולם הזה מצד השכרות ולא באמת, וכך הנייחא דאז אינו מצד עצם על ידי הכרת הדעת. כמו בכל שבתות וימים טובים מי שזוכה לטעום קדושת היום טועם מעין עולם הבא בהעלאת המוחין של חכמתו ובינתו ובישוב הדעת, כי על ידי הנס והישועה מאותה צרה היתה ישועה גמורה מאותו דבר דעל כן אמרו (שם י"ד ע"ב) הללו עבדי ד' ולא עבדי פרעה, ואף בנס דחנוכה, מצד ישראל שהכירו בניסן ושהיה ישועת הש"י, אף על פי שהיה נראה כדרך הטבע סוף סוף נושעו מצרתן ולא היו עוד עבדי מלכי יון ומשועבדים להם, רק עבדי ד' וגוי אחד בפני עצמו, מה שאין כן בנס שבחוץ לארץ דאכתי עבדי אחשורוש אנן ומסורים עדיין תחת ידו רק שהוא ברצונו היפך הגזירה, ואף על פי שבאמת עשה בעל כרחו דהשם יתברך הכריחו לכך דלב מלכים ביד ד', זה לא נגלה בעולם הזה דרך ידיעה והכרה כלל: