מחשבות חרוץ · פרק י״ד, ז׳

וזהו מצות ביסומי בפוריא עד דלא ידע כו', (מגילה ז' ע"ב) שאף שמצד הידיעה אין שום הבדל בפעל כלל דהללו עובדי עבודה זרה והללו כו', אפילו כן מכל מקום זה ארור וזה ברוך, אף שאין שום ידיעה להבדיל ביניהם ההבדל הוא למעלה מהדעת. וזהו התפילין שהם הקשר והכתר שבראש שלמעלה מהדעת והשגת אדם, כי נתברר שהם שלימים ודבוקים בהשם יתברך בכל השתלשלות הקומה, וסוף מעשה שלהם נעוץ במחשבה תחלה, ועומק ראשית דהשם יתברך הנעלם מעין כל חי שהכל ממנו, וזהו גמר מחיית עמלק מכל מדרגותיו להיות השם שלם התגלות כל הארבע אותיות דשם הוי' להיות נקרא כמו שנכתב, כי יתגלה בלבבות דבני ישראל התפשטותו ית' בכל הנבראים, ומיד הוא מחיה את כולם והכל שלו, ועל ידי זה הוא כפרת כל החטאים כמה שאמרו בפרק רבי עקיבא (שבת פ"ח ע"ב) מי שהכל שלו יכפר על עון גדי כו', כי מאחר שהכל שלו ואין שום דבר לבר ממנו אין שם עון וחטא כלל, כיון דהכל מאמיתות רצונו ואין עוד מלבדו, וזהו ג"כ שלימות הכסא הם הנפשות דבני ישראל דאתגזרין מכורסיין, והשמים כסאו הם נשמתין והארץ הדום רגלי הם הגופין ושלימות הכסא על ידי הא' אלופו של עולם דגניז בגויה ממילא משתלמין גם הגופין, דשמים וארץ הם כאלפס וכסוי' (בראשית רבה פרשה א') דזה תלוי בזה, וזהו תכלית שלימות כל הבריאה שיתגלה ויתברר במהרה בימינו כשימחה זרעו של עמלק מן העולם, ובכל פורים מתגלה אפס קצהו מאור הזה דרך העלם של שכרות דלא ידע שאינו בגילוי להדעת בפעל, אבל מכל מקום הוא מתברר ומאיר במעמקים לכל נפש מישראל כל המשכות אורות הללו כל אחד לפי ערכו ומדריגתו, וכן הולך ואור בכל פורים מעט מעט עד נכון היום שימחה זרעו של עמלק לגמרי במהרה בימינו אמן: