מחשבות חרוץ · פרק י״ד, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ארבע מצות יש בפורים מקרא מגילה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים והסעודה דמשתה ושמחה, ובודאי נתקנו להמשיך על ידי זה עליו קדושת היום כמו שהיה אז ליהודים ארבעה דברים אורה ושמחה וששון ויקר, ולעשות על ידי זה מחיית עמלק בכל פרט ופרט ענין מיוחד ומדרגה מיוחדת מכחות של עמלק, ונראה לי דודאי הם נגד ארבע אותיות של שמו שירקב דשמו הנזכר בתורה ודאי מאותיות אלו הוא יניקתו וכחו, ונראה לי כי ארבע אותיות אלו של שמו הטמא בקליפה הם נגד ארבע אותיות של שם הקדוש של יעקב אע"ה בקדושה, והע' וק' הם בעצמם, וה-י' ב' נתחלפו בקליפה במ' ל' וגם נשתנה סדרן, והענין כי יעקב אע"ה הוא תכלית השלימות צורת אדם שיצר השם יתברך בעולמו, דעל כן צורתו חקוקה בכסא הכבוד שהוא הדמות כמראה אדם שעל הכסא, כי הוא חלק ד' ודבוק בשם ההוי' ית"ש כנודע, וכמו שארבע אותיות השם כוללין כל קומות העולמות כולם מתחלת המחשבה עד סוף המעשה כנודע, כך ארבע אותיות דיעקב היה על שם המחשבה שהיא דבוקה לגמרי בהשם יתברך כטעם (במדב"ר פרשה י"ד) ישראל עלו במחשבה, כי המחשבה באדם היא למעלה מהרגשת הלב, דבמוח יוכלו לעלות הרהורים ומחשבות אפילו בעת השינה שאין לו שום הרגש ודעת כלל, וכך גם בעת היקוצה אין מחשבות המוח נמשכים מצד ההרגש והרצון והדעת שבלב כלל שהוא למעלה ממנו, ומשכן ב' היצרים הם בלב, אבל במוח הוא משכן הנשמה דטהורה היא שהיא אצל בני ישראל חלק אלו"ק ממש ודבוקה לגמרי במקורה, ולכן ה-י' לא נשתנית כל עיקר מי' של הוי' כי היא היא וכולא חד, אבל הלב אף על פי שבאמת גם הוא כולו דבוק בהש"י, וכמה שכתוב בשיר השירים רבה על פסוק ולבי ער דהקב"ה לבן של ישראל כמו שנאמר צור לבבי וחלקי, זהו מצד עצמות הלב במעמקים, אבל מצד ההתפשטות שבהתגלות לבו אינו מבורר בעולם הזה כל כך, ולעתיד לבוא עתידים צדיקים שיקראו בשמו של הקב"ה (בבא בתרא ע"ה ע"ב) בשם הוי' ממש, כי יהיו מבוררים לגמרי בכל כחותיהם כי הם חלק ד' ממש, אבל בעולם הזה דצריך עדיין לבירורים נקרא יעקב, והע' רומזת לעין דבו התפשטות כחות הלב וכמה שאמרו בעבודה זרה שורייני דעינא בלבא תליא, וכן הוא המכניס כל מיני החשקות דעולם הזה ללב דעל ידי דעין רואה הלב חומד, ויעקב אבינו ע"ה קידש בהשתדלותו כח העין רואה שלו עד שממילא לא היה הלב חומד שום דבר רע כלל, ובזה נתבררו ממילא כל כחות הלב בהתפשטות שהם כולם לשמים:
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.