והתחיל ביצחק אבינו ע"ה שהוא ראשית זרע ישראל הנולד מבטן בקדושה ונימול לשמונה, מה שאין כן אברהם אע"ה דנקרא (סוכה מ"ט ע"ב) תחלה לגרים, וכן יצחק נולד אחר התחלת שני אלפים תורה ובו נאמר ויבא לו יין וישת והיה להביא הברכות על יעקב שהוא שורש אומה הישראלית, כי הוא שורש הגבורות הקדושות דלמיימינים בה ע"כ בלידתו הביא הצחוק לעולם וכן עיקר שמו על שם הצחוק, ולא נמצא בתורה מלת צחוק לפני התבשרות לידת יצחק דשם נאמר ויפול אברהם על פניו ויצחק, דאז נתעורר ונתחדש התגלות הצחוק דקדושה בעולם, ואז תיכף גילה לו השם יתברך ג"כ שמו שהוא יצחק על שם זה, ושחוק זה הוא דעם בריותיו, ואח"כ בבשורה שניה שלא היה על ידי השם יתברך עצמו רק על ידי המלאכים נשתנה הלשון, דהשם יתברך אמר נתתי ממנה לך בן וכן אח"כ יולדת לך בן ייחסו אליו שהם הגבורות דמסטרא דדכורא דשם אין יניקה לרע כל כך, אבל הם אמרו והנה בן לשרה אשתך יחסוהו לסטרא דנוקבא דרגליה יורדות מות כנודע, דשם הוא יניקת הרע מצד ההתפשטות עד הרגלין שהוא סוף ההתפשטות והיינו שהם ראו שיצא ממנו ג"כ הגבורות רעות דעשו, ולא ידעו המעמקים שנתגלה אח"כ בתורה במה שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע שדרשו רז"ל בנדרים (ל"א ע"ב) ולא כל יצחק דאין עשו קרוי זרעו כלל, ונמצא באמת היה כולו קודש, ולעתיד כשיבורר זה יהיה הוא ראש ההנהגה כנודע מהאריז"ל, ונרמז בדרז"ל שבת פ"ט ב' על פסוק כי אתה אבינו והוא מחוי להו אז הקב"ה בעיניי' כדאיתא התם, כי זהו דרגא דיצחק שעל ידי זה היה סומא בעולם הזה החשוב כמת (נדרים ס"ד ע"ב) שנסתלק ממנו חיזו דהאי עלמא על ידי דבשעת מיתתן רואין השכינה (במדבר רבה פרשה י"ד), וכן הוא על ידי שראה בשעת עקידה כמשאז"ל (בראשית רבה פרשה ס"ה) זכה לראיה כזו בעת הזקנה, כשהגיע לתכלית שלימותו חיים שלא בצער ושלא ביצר הרע כמה שכתוב בתנא דבי אליהו רבה (פרק ה') שהוא מעין עולם הבא, דעל ידי תוקף היראה זכה לקדושת הראיה דעין בעין, וכן לעתיד עין בעין יראו בשוב ד' ציון דאז ימלא שחוק פינו שיתרבה הצחוק בעולם בהתגלות והתפשטות מדריגתו, אבל מכל מקום סוף סוף מצד העולם הזה ותחלת בריאתו מאחר דמכל מקום יצא ממנו עשו הרי לא היה מטתו שלימה, וכל שכן קודם שיצא ממנו דעדיין היה שורש זה גנוז בו וע"כ נכתבו גם דברי המלאכים שגם דבריהם אמת לשעתיה:
מחשבות חרוץ · פרק י״ג, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
