וביום הכפורים ניתנו לוחות אחרונות שהוא התיקון שאחר הקלקול ויציאה מהסדר, ומשם הוא היניקה דתורה שבעל פה כידוע דזכור לדכורא ושמור לנוקבא ולוחות שניות בסוד הנוקבא, ולעתיד כשיושלם כל תורה שבעל פה יהיה מהם ג"כ תורה שבכתב והם הלוחות אחרונות, ותורה שבכתב היא הראשונות שהם לע"ע שברי לוחות המונחות בארון, ואז כשיבולע המות לנצח ישובו גם לוחות ראשונות לקדמותן כמה שכתוב בתיקונים שהמיתה הוא סוד שבירת הלוחות, ואז יהיה אור הלבנה כאור החמה שהם הלוחות דתורה שבכתב, ואור החמה כאור שבעת הימים שאדם צופה בו מסוף עולם ועד סופו, שזהו אור לוחות ראשונות שהיה אז חרות ממלאך המות ויצר הרע על ידם כמו לעתיד שלא היה עוד מחיצה המבדלת ומעלמת האור כלל, והלוחות מתחילות בא' ומסיימות בכ' הם אותיות הקודמות לאותיות ב' ל' שבהתחלת וסיום התורה כי הם השורש לתורה, ותורה שבעל פה מתחיל במ' מאימתי שהוא אות דאחר הל' שמסתיימת בו תורה שבכתב, ומסיים ג"כ במ' בשלום, כי התורה שבכתב כבר ניתנה תורה ונשלמה שאין עוד תורה שבכתב יותר, מה שאין כן תורה שבעל פה לא נשלם עדיין דעדיין עתידים תלמידים ותיקים לחדש בכל יום תמיד, וע"כ במקום שמתחיל שם הוא מסיים שבכל התורה שבע״פ שגילה רבי במשניות עדיין לא גילה כלום, ועדיין הוא כאילו כל התורה שבעל פה כולה בשלימותה עדיין מונחת ללבות החכמים העתידים לבוא לחדש מלבם, ולמקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת ואין שם סיום כלל, וגם בכלל התורה שבעל פה הוא כן שאין לו סיום כלל שאפילו לימות המשיח שאז יהיה שלימות התורה שבעל פה, עדיין יהיה חוזר חלילה לשוב להשיג התחדשות באותן ההשגות עצמן שהשיגו בעולם הזה כי גבוה מעל גבוה גבוה שומר וגבוהים עליהם, ועל זה רומז פתיחת וחתימת התלמוד בבלי באות המ', כי התלמוד הוא שלימות כל התורה שבעל פה כולה דליכא מידי מה ששום תלמיד ותיק עתיד לחדש עד ימות המשיח דלא רמיזי בתלמוד, וזהו חתימת התלמוד שעליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, ומסיים ג"כ במה שמתחיל דאחר הסיום ג"כ עדיין עומד בהתחלה ולא שחוזר להתחלה הראשונה שהוא אות הא' רק לאות המ' עצמה, כי עדיין הוא עומד על השגה זו שהוא השגת כללות תורה שבעל פה כולה, דבכל פעם משיג אור בהיר יותר באותה השגה עצמה מה שלא טעם עד הנה עדיין, וזהו ההתחדשות שיהיה לעתיד היינו התחדשות של טעימות באותה השגה עצמה עד שנראית כמושג חדש אצלו וכאמור:
מחשבות חרוץ · פרק י״ב, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.