וזהו ג"כ מצות הסוכה שבחודש זה לצאת מדירת קבע לדירת ארעי כי אין לישראל שום קביעות בשום דבר, ואומות העולם אין מבינים זה איך אפשר לדור באויר, שמשיגים שישראל יש להם בזה דירה ובית באויר שהרי גם הל' מכלל השורה משמע מזה דיש סדר וקביעות ליציאה זו, ועל זה אמרו בני לן כו' להראות להם ג"כ איך אפשר זה, והראם שהוא יש לו כח לזה על ידי שם, היינו על ידי דביקותם בהשם יתברך שהוא ג"כ באוירא דעלמא, והשם יתברך הוא צור לבבם ובו הוא יסודם וע"כ יכולים לעשות יסוד באויר שאין לו יסוד, ובודאי כמו שיכול על ידי שם לעמוד באויר כך היה יכול לבנות בית שם ג"כ על ידי שם, אלא שלא צריך לזה רק כלפי שאלתם בני לן כו' הראה להם שהם אין להם שייכות לזה ואי אפשר להם זה, ע"כ אמר אייתי לי ליבני וטוני שאם אתם רוצים להיות לכם בית כזה צריכים אתם להכין ההכנות הצריכות, והרי אי אפשר לכם להכין עצמכם לזה כלל כי דבר בלתי מושג לכם ולא שייך לכם כלל, כי אם יצאו מהשורה הם יוצאים ואובדים לגמרי ואין להם תקומה עוד למפלתן, וע"כ נסיון העכו"ם לעתיד יהיה במצות סוכה (עבודה זרה ק' ע"א) דזה שייך רק להאזרח בישראל אבל הם אין יכולין לסבול כלל אלא דירת קבע ודבר קבוע, וזהו שמונין לחמה (סוכה כ"ט ע"א) שיש לה קביעות דשמש ידע מבואו אבל ירח לא ידע מבואו פעמים בארוכה פעמים בקצרה (ראש השנה כ"ה ע"א) שאין לו קביעות, וכן אין קביעות לאורו פעם נעלם ופעם נגלה ועל ידי זה יש התחדשות בכל פעם, וזהו החידושין דבאורייתא שבתורה שבעל פה מה שאין כן בתורה שבכתב דכתיבא ומנחא אין שם חידושין, ולכן או"ה טוענין על ידי התורה שבכתב אנו ישראל כמה שכתוב בתנחומא (פרשת תשא ל"ד) והקדוש ברוך הוא משיב מי שמסטורין שלי בידו כו', דהתורה שבעל פה אינו אלא בלבבות דבני ישראל שהם דדיירין ויונקין מאות הל' המלמדתם:
מחשבות חרוץ · פרק י״ב, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
