מחשבות חרוץ · פרק י״ב, ז׳

והתעלות היסוד דדכורא ליסוד אבא הוא אח"כ בסוכות, שהוא הסיום דראש השנה שמתוקף היראה בא לתוקף השמחה דזמן שמחתינו שמשם שואבין רוח הקודש בשמחת בית השואבה (ירושלמי סוכה פרק ה') שהוא רוח מקודש העליון היא חכמה עילאה, ומחילת החטאים בחודש זה, ובויקרא רבה (פרשה כ"ט) דעל כן נקרא תשרי תשרי ותמחול כו', נראה דזהו עיקר יסוד ענין החודש כולו, שראש השנה הוא הכנה ליום הכפורים, וסוכות נמשך אחריו שמזה בא השמחה והחסיון בצל ה', והיינו כי כל חטא הוא יציאה מהשורה, אבל חטאי בני ישראל הם באמת כשנים הללו שסדורות ובאות כו' כמה שכתוב בפרק רבי עקיבא (פ"ט ע"ב), היינו שגם זה מהסדר שיהיה דבר יוצא מהסדר איזה פעם, וזהו אות הל' שהוא מכלל שורת האותיות אף שהוא יוצא מהשורה, וע"כ דבר זה הוא לישראל לבד ולא עשה כן לכל גוי דשורש כנסת ישראל הוא ממקום זה ודיירי בההוא מגדלא, וזה שאמרו סבי דבי אתונא בבכורות (ח' ע"ב) בני לן ביתא באוירא דעלמא, שידעו ענין ישראל שהם דרים במגדל הפורח באויר היינו שאין להם יסוד קבוע בשום דבר, ואף על פי שכבר ניתנה תורה בהגדרת המעשים מכל מקום הם חוטאים כל השנה ויוצאים משורת התורה המגדרתם, וכסבורים אומות העולם שכבר הזניחם השם יתברך וכמו שאמרו ז"ל בעגל ואח"כ בא יום הכפורים ומתכפר להם, ועוד נעשים מזדונות זכיות וכמו שזכו על ידי עגל למלאכת המשכן וגילוי שכינה כשנתרצה, וזהו סיום התורה באות ל' המורה על דרך זה שאף על פי שכבר ניתנה תורה הכוללת אבנים ובתים וחומות הם שורות הכתב המגדירות האדם, מכל מקום סוף דבר הכל נשמע שכולו כלול באות הל' הפורח באויר דבאמת הכל פורח באויר עדיין בלא יסוד קיים, וזהו היסוד של תורה שבעל פה המתחיל ויונק מסיום התורה שבכתב דבאמת אין שלימות התורה שבכתב אלא על ידי התורה שבעל פה, והקראים שפקרו בה אף תורה שבכתב אין להם כי מהכתב לא יודעים כלום שהכל פורח באויר עדיין ואין להם שום מצוה בשלימות כלל, ומסיים במלת ישראל שהם ג"כ שורש הל', ותכלית התורה והמכוון בה הוא רק השלמת הכנסת ישראל, ונפשותם הוא שורש התורה, וההתחלה הוא בבראשית שכולל כל מעשה בראשית וכל הנבראים, וע"כ מתחיל בב' הרומז לכלל העולם שדומה לו דצד צפון פתוח כמו שאמרו ז"ל (ב"ב כ"ה ע"ב), והאלקים עשה האדם ישר ושיהיה כל העולם כולו מכירין אלקותו וכי אתה פעלתו, אלא שגרם החטא בסוף ויצאו מה שיצאו ולא נשאר לחלקו אלא ישראל בלבד, ואף הם בכלל היציאה מהשורש ואין דרים עוד בבית הדומה לב' כמו שהיה המחשבה בתחלת הבריאה אלמלי לא חטאו, רק במגדל הפורח שהוא הל':