וכך הוא החודש תשרי תחלתו ראש השנה בתוקף היראה והפחד ממדת המשפט ועומק הדין, ואח"כ מתחילים ימי רצון ומתפשטים והולכים בעשרת ימי תשובה שהם מדת קומה שלימה, והכל מדת המלכות שאנו ממליכים אותו ית' עלינו אז, וערב יום הכפורים הוא עד היסוד בה דזהו עיקר דפרח באוירא שכל הגוף נשען על היסוד והיסוד אין לו על מי להשען, כידוע שיסוד הוא בו כח המשפיע בדכורא וכח המקבל בנוקבא שממנו ההולדה אח"כ, וזה יסוד בנין כל קומה ותכלית המכוון להשפיע ולקבל ולהוליד שזה היה מכוון הבריאה דלשבת יצרה, ובזה אחיזת כל קומה שתגיע להשלמתה שהוא לתכלית המכוון בה, וכשמגיע לתכלית התכלית עצמו צריך בירורים דעדיין מה המכוון בתכלית זה וצריך תכלית לתכליתו, ותכליתו הוא שחוזר להתחלה דכל פעל למענהו לקילוסו שיכיר ההתחלה, וכמו דרך משל האדם חושב תכליתו להוליד בנים לפרות ולרבות ואחר שהוליד בן מה תכלית יש מבן יותר ממנו, ואם גם הוא יוליד בנים וילכו הדורות עד אין קץ מה בצע מכל זה, והתכלית שיוליד בן זרע אלקים המכיר ומפרסם כבוד שמים בעולם, והוא החזרת הכל לעומק ראשית ונעיצת הסוף בהתחלה, וע"כ כשמגיע להתכלית שהיא היסוד צריך להשיג התכלית לתכלית שהוא ההתחלה, וזה נעלם וא"ל יסוד שצריך להתפשט למעלה לעומק ראשית המחשבה, ועל דרך זה יובן ג"כ מה שקבלתי בסוד קנמון תשעה דרומז להיסוד שהוא התשיעי מעילא לתתא והחכמה הוא תשיעי מתתא לעילא ושלימות היסוד הוא כאשר יהיה נמשך ומחובר ומיוחד עם החכמה, והוא מכוון ג"כ על פי דרכינו שכשמגיע לסוף צריך לחזור להתחלה, והגם דהיסוד אינו עדיין הסוף לגמרי, כמו שבהתחלה אף על פי שמתחיל מכתר מכל מקום ראשית הגילוי דיש מאין הוא החכמה, כך בסוף אף דגמר הכל הוא במלכות הוא ביציאת הפעולה לגמרי לפועל, אבל כחות הפעולה כולם מסתיימים ביסוד, והמלכות הוא דוגמת יום השבת שאחר ששת ימי בראשית דכבר בששה ימים נשלם כל המלאכה ולא היה העולם חסר אלא מנוחה, או כמו ששה קצוות של המקום וגוף המקום הכוללם שהששה קצוות ג"כ הם כוללים ומגדירים כל המקום אלא שאלו בפרט וזה בכלל, ולפיכך היסוד מגדל גבוה ראשו בשמים אבל פורח באויר שהיסוד שלו צ"ל למעלה ושם הוא נעלם ואין נגלה אלא לכל חד לפום מה דמשער בלביהו, ולכן נקרא ערב יום הכפורים שהוא הכנה ליום הכיפורים כמו ערב שבת הכנה לשבת, כי מקדושת היסוד בא אח"כ ליוהכמה פעמים, שידוע דאז מתעלה המלכות אל הבינה דנעשה מאימא תתאה אימא עילאה, שהוא תכלית התפשטות בסליחת כל החטאים ולהיות תרעא דחירו ומעין עולם הבא, שאז יהיה התעלות כל העולם הזה להיות מארץ התחתונה ארץ העליונה:
מחשבות חרוץ · פרק י״ב, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.