וזהו בניסן דאז היה בריאת עולם בפועל שההארה בו מצד השגת התחתונים, וע"כ אז התחלת בנין כנסת ישראל לאומה שלימה והחודש הזה לכם דייקא ראש חדשים, ולמלכי ישראל מניסן מנינן שאז התחלת מלוכת ישראל והתגלות כנסיותם, והולכים ומתעלים בסיון להשיג אותיות הכתיבה בקבלת התורה שבכתב, ואח"כ בתשרי אותיות המחשבה שאז הוא בריאת עולם במחשבה וע"כ סדרן למפרע, שזהו הסדר שמצד השם יתברך מעילא לתתא כפי סדר השתלשלותן מתחלת המחשבה עד סוף המעשה שהוא על סדר תשר"ק, דעל כן איתא בריש הקדמת הזוהר דבשעת בריאת עולם עאלו לפניו אתוון למפרע ע"ש, והיינו דזהו סדרן מצד הש"י, וההתחלה בראש השנה הוא בהעלם ובכסא ליום חגינו שהחודש מתכסה בו (ראש השנה ח' ע"א), רצה לומר חידוש הלבנה שכנסת ישראל נמשלו לה, כי הוא בסוד חיה יחידה העומדים בעולם הזה רק בסוד מקיפים, והם נגד כתר וחכמה שהם למעלה מהשגת אדם שהוא רק בבינה שבלב ששם ההרגשה, וע"כ אז יום הדין ושלשה ספרים נפתחים, כי מצד ההתבוננת באותיות המחשבה כל באי עולם עוברים כבני מרון בסקירה אחת, שבמחשבה אין שם חלוקים מורגשים כבאותיות שבדבור ובכתב ובה נעוץ גם סוף המעשה וכלול גם הספרים שבכתיבה ובדבור, ובפתיחת ספר המחשבה שהוא הראשון נפתחים שלשתם, ומתחיל הארת אות התי"ו הרושמת על הספרים, וקודשא בריך יהיב עטין בכולא בתקיעת שופר הרמוז באות הת' והש' שהוא יחוד וחבור תחלת המחשבה עם סוף המעשה, וזהו על ידי הקול שלמעלה מהדבור וחתוך אותיות בפעל רק בו מתגלה אותיות המחשבה והצעקה שבלב, כידוע שמכל מחשבה שבלב אי אפשר שלא יצא לפעל איזה קול המורה על השתקעות ותקיעות עומק המחשבה והקול קול יעקב שמטתו שלימה, שבו מתגלה אור זה דישראל עלו במחשבה, ואפילו פושעי ישראל יש להם אחיזה בקול זה של צעקה אמיתית איזה פעם בכל ימי חייו מעומקא דלבא להש"י, אם קול של שמחה מצד האהבה והכרת חסדיו ורחמיו ית', או קול גנוחי וילולי מצד היראה והפחד, וזהו קול השופר שעל ידו יעלה זכרונינו לטובה בהזכרת כל הקולות דאתערותא דלתתא, וממתיקים קולות הפחדים בקולות השמחה דתקיעה לפניה ולאחריה כי אהבתו ית' באמת חופפת עלינו מכל צד, ובזה נתהפך יום הדין ליום רצון כי מה שהיה בהעלם וחושך דעולם הזה שמחמתו *בכתי"ק אחר תיבת שמחמתו נמחק תיבה אחת ונראה דצריך לומר נידון* שב לאור גדול והתגלות איך כל ישראל מושרשים במחשבתו ית' ושהוא שוכן בקרב מעמקי לבם, והולך ואור בימי תשובה כל עשרת מדרגות הקומה דתשובה עד יום הכפורים שהוא שלימות כפרת התשובה בסוד עולם הבא תרעא דחירו, כי אין הקלקול מגיע לשם כלל שאפילו הגדיל עונות זו למעלה מזו לא ניתק מהשורש, ואז הוא זמן דבהמצאו דזהו התעוררות תחלת המחשבה בבריאת עולם שהיה הבריאה לרצון לפניו:
מחשבות חרוץ · פרק י״א, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.