מחשבות חרוץ · פרק י״א, ח׳

וראש השנה הוא הראש וראשית ההתגלות דיש מאין נגד ה-י' דשם הקדוש, ויום הכפורים הוא סוף התגלות ראש זה שהוא מוח הבינה, וה' ראשונה דשם, ואח"כ יעקב נסע סכותה הוא הו', והושענא רבה ושמיני עצרת ה' אחרונה, ובזה נשלם השם הקדוש המיוחד ביחוד שלם דעל כן בשמיני עצרת פר אחד כו', וכל ישראל אגודה אחת רשעים וצדיקים ובינונים כולם יחד זרע אמת, אפילו הערבה שאין בה לא טעם ולא ריח היא בגימטריא זרע לומר שאף שאין בה שום שלימות מצד עצמה, מכל מקום שלימותה מצד שרשה שהכל אגודה אחת כולו זרע קודש, וכל השלשה ספרים הכלולים בשלש אותיות אחרונות של השם עם ה-י' שהוא על שם המחשבה כנודע והוא וקיצו רומזים לחיה ויחידה כנודע, הכל מתייחדים ביחוד שלם וכולם מקבלים פתקיהם אז בכתיבה וחתימה טובה לחיים טובים ולשלום דדידן נצח ואז שמחין אח"כ בשמחת תורה שבו משלימין התורה שהוא ג"כ שלימות כל הכנסת ישראל הכלולים ואחוזים באותיות התורה, שבה כלולים כל השלשה ספרים שהכל כלול בזאת התורה שבכתב, דגם כל תורה שבעל פה ואותיות הדבור ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, וכן כל אותיות המחשבה כלולים בה שהרי הוא נובלות המחשבה העליונה, וכאשר מתייחד הכל אז זוכין לשלימות התורה ולשמוח בשמחתה, ובזה נעשה הכנה טובה על כל השנה כולה, להיות כל המחשבות והרצונות והדבורים והמעשים קודש לד', אשרי הזוכה לכך בפועל גלוי בעולם הזה, [והנה שוב זכיתי ומצאתי בליקוטי הש"ס מהאריז"ל בשם הרח"ו דשלשה ספרים דראש השנה הם שלשה ספרים דספר יצירה ע"ש, ואהניין מאוד דכיונתי לאמת בשורש הדבר אף שלא ביאר על דרך שביארתי]: