מחשבות חרוץ · פרק י״א, ה׳

והכל אחוזים בנפשות מבני ישראל אפילו בעלי חיים טמאים ואמות העולם וכמו שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, דכל העולם כולו לא נברא אלא בשביל ישראל שהם יכירו על ידם כח מלכותו ית' ועומק מחשבה העליונה הניכרת מתוך מעשיו, וכולם מקבלים חיותם מהנפשות דישראל שהם אחוזים בעצמיות אותיות המחשבה ועל ידיהם הוא השתלשלות דמחשבה להגיע לסוף מעשה, ולעתיד כשיבוקש עון ישראל ואיננו שיהיו כולם צדיקים ויבוער הרע ויצר רע מן העולם יתבטל גם הטומאה מבעלי חיים כמה שכתוב חזיר שעתיד לחזור להיתרו, שהיה לו קודם מתן תורה או קודם חטא אדם הראשון, אף דלדידיה נאסר בשר היינו להמית אבל הותר במתה מעצמה אפילו מהטמאים] וכמו שנאמר וגר זאב עם כבש וגו' ובאומות העולם נאמר אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו', וכמה שכתוב בעבודה זרה (ג' ע"ב) דכולם גרים גרורים לעתיד לבוא ולא שיהיו כבני ישראל דה' בדד ינחנו, ואין להם אחיזה אפילו באותיות הכתיבה והתורה דלא עשה כן לכל גוי וכל שכן באותיות המחשבה. רק באותיות הדבור, דעכו"ם אפילו שמדבר בלשון הקודש לשונו סרוח, כי אין להם שייכות לדבור הקדוש שהוא מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה שכינת עוזו ית' בכנסת ישראל עמו והוא סימן דישראל כמו שאמרו ז"ל (תנחומא תשא ל"ד) מי שמסטוריי בידו כו' על תורה שבעל פה, אבל אז כשיהיה ביטול היצר לא בלאכפיא כבעולם הזה רק בלהפכא חשוכא לנהורא ושהמר ישוב למתוק, אז אהפוך וגו' גם לאומות העולם שיהיה להם שפה ברורה ולא לשון סרוח שיהיה להם אחיזה בדבור הקדוש, כידוע דמשכן הגרים תחת כנפי השכינה, וזהו לימות המשיח אבל לעולם הבא שיתגלה עולם המחשבה אז יתקיים ד' בדד ינחנו רק אותם שעלו במחשבה: