מחשבות חרוץ · פרק י״א, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וכל מעלת ישראל על המלאכים הוא רק מצד שיש להם יצר הרע ומלאי עון ועם כל זה גם בתוך החושך ד' אור להם ומטפסים ועולים בחושך זהו רבותא ומה שהשם יתברך מתאוה להם, מה שאין כן המלאכים שהם במקום האורה מה רבותא שרואים ושמאיר להם, וע"כ ספרן של רשעים שהוא היותר גרוע מאן דאיהו זעיר איהו רב והוא באמת היותר גדול, אלא שבעולם הזה הוא בהעלם עצמות הספר דמחשבה והשם יתברך הבטיח כי לא ידח ממנו נדח, והעלאתם הוא בהגעה למקורם ושרשם במחשבה העליונה שהוא מקום היותר עליון של שורש נשמת ישראל, כי למטה כבר קלקלו וצריך להעלותם לשורש העליון שאי אפשר לקלקלו וזהו נעיצת הסוף דייקא בהתחלה, ועולם היצירה שהוא עולם המלאכים שנבראו מדבורו ית' כרמוז בדרז"ל בפרשת חלק על פסוק וישם ד' דבר בפי בלעם, מלאך הוא ספר הדבור והם שומעים קול דברו ושם הטוב ורע שוה כנודע וזהו ספרן של בינונים, וספרן של צדיקים שומרי תורת ד' הוא הספר תורה דכתיבא ומנחא לכל הדורות לעשות את כל דברי התורה הזאת, כידוע דששים ריבוא אותיות התורה נגד ששים ריבוא נשמות בני ישראל שהם עצמן אותיות התורה, וידוע דיש שלש מדרגות נפש רוח נשמה, נפשין מעשיה ושם החטא גורם המיוחס לחלק הנפש כמו שנאמר נפש כי תחטא, ורוחין מיצירה הוא הרוח ממללא וכח בדבור ונשמתין אתגזרין מכורסיא עולם הבריאה הוא חלקן של צדיקים כמה שכתוב נשמה שנתת בי טהורה היא ושם הוא האור הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא דאמרו ז"ל היכן גנזו בתורה, היינו בתורה שבכתב ובאותיות שבכתב שבהם ראשית השתלשלות הגילוי מאותיות המחשבה, ובהתגלות זה אין צריך לנוכח והוא בעולם הבריאה שהוא התחלת עלמין דפירודין שהם העלם הנוכח שהיא נמשך מה' ראשונה דשם שהיא אימא עילאה דהכרת הנוכח שם להשיג ה-י' שהוא חכמה העליונה שהתורה שבכתב נובלות הימנה וזה נעלם שם, משא"כ ביצירה שהוא נגד ו' דשם סוד אתה ברוך אתה ד' כנודע דשם הכרת הנוכח אף דהוא מדרגה קטנה ההכרה בו ממדרגה קטנה ואפשר להשיג, וע"כ שייך בו שמיעה אבל אינו אלא למי ששומע, מה שאין כן הראיה הוא לכל באי עולם וכשישראל צדיקים הוא ניכר לכל גם לאומות העולם כמו שנאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך, וזהו מצד אחיזתם בששים ריבוא אותיות הכתב דתורה, והאחיזה בששים ריבוא אותיות הדבור הוא האחיזה דכל הנפשות מישראל בתורה שבעל פה, ונראה לי דהמשניות שהם יסוד תורה שבעל פה וכללותה יש לכל ישראל אחיזה באותיותיהם כמו באותיות התורה, וששים רבוא אותיות המחשבה הם נעלמים בעולם הזה כי אחיזת נפשות דישראל בהם הוא מצד שרשם הנעלם שהוא סוד חיה ויחידה שהם נגד שתי המחשבות שבמוח ולב, והם עומדים רק בסוד מקיפים כנודע כי אין להם התלבשות בעצם נפש האדם בעולם הזה כלל, אבל יש להם היכר מצד המעשים והפעולות שהוא בכח הנפש שהיא מדרגה אחרונה, ולעתיד שיתגלה זה דכל מעשינו פעלת לנו שכל פעולת הנפש הכל מהש"י, ואף הפעולות היוצאות מסדר התורה הם כבשי דרחמנא ונמשכים מאמיתת מחשבתו ית' על דרך עת לעשות לד' הפרו תורתך, זהו מה שכתוב בפרק רבי עקיבא אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית, היינו שכך היו מסודרים בראשית המחשבה דבריאת עולם שהיה בששת ימי בראשית, וכשיתברר זה שיתגלו אותיות המחשבה אז כשלג ילבינו כל חטאי ישראל כנזכר דיהיו נקראים חסידים שכל מעשיהם ביציאה מדברי תורה הוא כמו חסיד העושה לפנים משורת הדין להחמיר על עצמו או משום עת לעשות לד':
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.