מחשבות חרוץ · פרק י״א, א׳

האותיות הם שורש הכל, כי כל דבור ומחשבה הוא באותיות כידוע, ובדבר ד' שמים נעשו, ובעשרה מאמרות נברא הכל אמירה הוא בלחישו, ואותיות המחשבה על ידם השתלשלו עולמות אצילות בריה יצירה בשלשה מיני מחשבות שבאדם במוח ולב וחבורם הנמשך לדבור שהם סוד חכמה בינה ודעת ואח"כ אותיות הדבור שבהם נעשה עולם העשיה, וזה שאמרו בבאראשית רבה שהתורה דפוס של כל מעשה בראשית ודבאורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא היינו באותיות התורה, וכל נברא יש בו אותיות פרטיות שעל ידם נברא והם שורש חיותו וקיומו, והאדם שנקרא עולם קטן שהוא כולל כל הבריאה וכל העולם כולו יש בו כל העשרים ושתים אותיות וע"כ נאמר עליו בצלמנו כדמותינו, וכל ספר יצירה הוא לבאר זה איך הכל נברא על ידי הכ"ב אותיות העולם והאדם ומסיים אלו הם כ"ב אותיות שבהם חקק כו' ועשה מהם שלשה ספרים וברא מהם את כל עולמו וצר מהם את כל היצור ואת כל העתיד לצור וכשבא אברהם אבינו ע"ה כו' נגלה עליו אדון הכל כו' וקשר כ"ב אותיות התורה בלשונו כו' ע"ש, ונראה לי דהשלשה ספרים הם סוד שלשה ספרים הנפתחים בראש השנה של צדיקים ושל רשעים ושל בינונים (ראש השנה ט"ז ע"ב) דהם שתי קצוות וקו האמצעי שיש בכל דבר בהכרח, כי גם מעשיהם של רשעים היה בתחלת הבריאה וכמה שכתוב בבראשית רבה (פרשה ב') על פסוק וחושך זה מעשיהם של רשעים ואמר באיזה מהן חפץ כו' ע"ש, והכונה דכל פעל ד' למענהו לקילוסו וכשם שקילוסו עולה מן הצדיקים כך קילוסו עולה מן הרשעים (שמות רבה פרשה ז'), וכשהקב"ה עושה דין ברשעים הוא נעשה יראוי ומתרומם, וכלל המבוקש שבבריאה כולה היה התגלות מדת היראה בנבראים וכמו שנאמר מה ד' שואל וגו' ליראה, ועל כן סלקא דעתן יתברך שברא החושך חפץ בו יותר דעל ידו יבואו ליראה ועל ידי החושך יכסה ארץ וגו' על ידי זה עליך יזרח וגו' היינו על ידי היראה הנכנסת בלבבות דבני ישראל על ידי זה שהם האשה יראת ד', אבל האמת אינו כן דהשם יתברך ברא הרע רק כדי לדחותו שיהיה ירא חטא להיות היראה מתעוררת בו מצד המציאות לרע לבד שיירא לבל יכשל חס וחלילה לא ביציאת רע לפועל חס וחלילה, ומכל מקום סוף סוף הרי ברא השם יתברך מציאות הרע שעל זה אמרו בחגיגה ט"ו א' ובבא בתרא ט"ז א' בראת רשעים, וזה סוד הג"ס דספר וסופר וספור, דשלשה דברים יש בכל אות צורתו ומבטאו [שהם הכתב והמכתב דפרק ה' דאבות לפי דעת קצת מפרשים עיין שם במדרש שמואל] והוראתו, וההוראה שהוא מכוון הענין זהו ספר המחשבה מה שנחקק בעצם המחשבה ואינו מתגלה להזולת אלא על ידי הפעולות שמחשבתו ניכרת מתוך מעשיו, והוא בסוד נעוץ סופן בתחלתן, והמבטא הוא ספר הדבור שמגלה בו הענין לזולתו העומד לפניו דוקא שיוכל לשמוע דבורו ומושג בחוש השמיעה, והצורה הוא ספר הכתוב דכתיבא ומנחא לכל באי עולם ולכל הדורות ומתגלה גם למי שאינו לפניו על ידי חוש הראיה שרואה הכתוב בספר: