הכשרת האברכים · פרק ט׳, ו׳

וגם בעניני התחזקות המחשבה הדמיון וההתרגשות שאמרנו לעיל. האם חדשות אנו מבקשים בזה, שנברא בקרבנו מחשבה והתרגשות דבר אשר לא נמצא בנו, הלא לכל אחד יש מחשבה דמיון והתרגשות, אף התלהבות לפעמים, רק שמשמש אותם לענייני רשות, והיצה״ר לפעמים מחזיק בם ומשמש בהם ח״ו עוד לרע, והאם כל כך מסירת נפש צריך אתה בחור ואברך לזה שתשמש בהם לקדושה. הסוחר והאומן הם יכולים לפתח מקרבם מחשבה ודמיון מסחריי ואמנותיי גם עד זקנה ועד שיבה שאף אחר שיחדלו ממסחריהם ואמנותיהם, מחשבותיהם דמיונם והתרגשותם במסחר ואומנות יתפעלו ולך יקשה לגלות מנפשך מחשבה דמיון והתרגשות לקדושה אשר באמת שורשה ועצמותה קדושה היא, אפילו זו של נפש הבהמי׳. קשה היא רק מפני שהוקדם היצה״ר לשמש בתחבולות ולשעבד את מחשבתך וכו׳ לחפציו, וכשרק תתאמץ אתה לעבוד, ורק לעבוד ולא לשמוע רק דרשות, וכאשר בתחבולות תעבוד אז ראשית הכובד וקושיותה תחדל, ותתחיל להיעשות חסיד בעזרת הש״י עם גופך והתגלות נפשך ואז כבר שערי ספרי קדושינו יהיו פתוחים לפניך ובהם תלך. כי לא להוסיף על דבריהם הקדושים באנו ח״ו, רק להכשיר את עצמנו שנוכל להגיע אל עקבות דרכי קדשם, ולקרב אותנו אל קצה הוד לבוש מלכותם, וכשיעזור ד׳ ויעלה זאת בידנו ובקצה כנפי לבושם נאחז, אז לא נרפה ובדרך העולה בית אל אי״ה נעלה.