הכשרת האברכים · פרק ט׳, ל״ט

גם ההתרגשות שאינה ערומה לגמרי, לא הרגשה לבדה, אף לא בהתלבשות ורצון לעשות או להגיע לאיזה דבר, רק שמחה או תוגה מאיזה דבר שעבר עליך, לא של מצוה ולא להיפך מתאווה, רק מאיזה ענין של רשות שעבר עליך, לא ביגיעה רבה תוכל לתקן כמו בהתרגשות סתמית. ורגשי נפשך אשר לך שמחה או דאגה מדברי עולם הנוגעים לך, אותם בעצמם תרחיב ותדבר בהם לד׳ ואז מעצמה נפשך תעלה להתרגשות קדושה. כי באיש הישראלי גם בכל מין התרגשות אפילו של מסחר ושאר עניני הגוף הן של שבירת הלב הן של שמחה יש בו צד גילוי הנפש, רק שמכוסה הוא בלבוש של צרכי עולם הזה, וצריך אתה להשתמש עם שעת הכושר זו. שכשתרגיש איזה מין של שבירת הלב אפילו מצרכי גופך תלך תיכף הצדה ותעמיד עצמך אל הכותל וגם בזה כמו בהנ״ל תאמר איזה פרקי תהלים מעין המאורע שלך ולפי דאגתך. למשל, אם דאגתך עתה מן שונאיך תתפלל הקאפיטל ד׳ מה רבו צרי רבים קמים עלי וכו׳, ואם דאגה אחרת תתפלל, טבעתי ביון מצולה או אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי.