ויש לפעמים שבנגינתך בלא ידיעתך תדבר גם דיבורים לפני המקום, אם בתחילתם עוד את רצון גופך יודיעו, אבל כל כמה שתתרגש, ויותר תצא נפשך מנרתיקה לעוף אל על, במידה זו תעזוב את העולם, ומעומק לבך תצעק נפשך בתפלה טהורה תפילה לד׳. ואל יקטנו בעיניך הדיבורים שאתה מדבר אז אפילו הם דברי תפילה שלא נאמרו בסידורי התפילה רק מלבך ונפשך זרמו, כי כגון אלו מחצב הנפש הם.
הכשרת האברכים · פרק ט׳, ל״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.