הכשרת האברכים · פרק ט׳, ל״ו

ויש לפעמים שלא יתעוררו בך דיבורים ולא תרגיש שום בקשה, ומ״מ תרגיש איזו הרגשה שא״א לך לצייר מה אתה מרגיש. מין התרפקות היא, כילד שמתחטא [פיעשטשעט זיך] לפני אביו, אינו רוצה מאומה מאביו, רק הומה ומתאנח אבי, אבי. האב שואל מה אתה רוצה בני. כלום, הוא משיבו, ושוב הומה ומתאנח אבי, אבי. כי בענין דרכי התגלות הנפש יש הרבה פעמים ללמוד מן הילד, כל מעשיו אינם בכוונה, רק מעצמה נפשו מתגלה באופנים שונים ועושה תנועות ומעשים כפי תנועות נפשו. וגם חיטוי זו [פיעשטשען] השתפכות נפשו אל נפש אביו הוא, וגם אתה לפעמים תרגיש בניגונך מין המי׳ וחיטוי, באין אומר ואין דברים ובלא שום בקשה, רק נפשך מרננת ומשתפכת ומפלטת רק, רבש״ע, רבש״ע.