הכשרת האברכים · פרק ט׳, כ״ט

ואם א״א לך עתה לאמור תהלים וללמוד בשעה זו, אז דבר מעצמך דברי השתפכות הנפש לד׳ בשברות רוח והתרוממות הנפש ושמחה לפי מצב התעוררות נפשך עתה. למשל אמור רבש״ע אבי ומלכי הוי כמה רחוק אני ממך ומקדושתך. סוף כל סוף מה יהי׳ עמדי, הן רוצה אני ושוב רוצה, ומ״מ הנני שקוע כבבצה. רבונו של עולם רחם נא עלי שסוף כל סוף אקרב עצמי אליך. העלה והושיע אותי ואת כל ישראל ברוחניות וגופניות בחסדים טובים וחסדים נגלים ונעבדך באמת בשמחה בקדושה ובטהרה. [רבש״ע אבי ומלכי, געוואלד וויא ווייט בין איך פֿון דיר, און פֿון דיין קדושה. וואס וועט פֿארט זיין, כ׳וויל און כ׳וויל, און כ׳ליג ווי אין אַ זומפּ. רבונו של עולם האב רחמנות אויף מיר אז כ׳זאל שוין פֿארט מיך מקרב זיין צו דיר. הויב מיך ארויס פֿון דיא זומפּ און העלף מיר און אלע יודען ברוחניות וגופניות מיט חסדים טובים, חסדים נגלים אז מ׳זאלל דיך דיענען באמת בשמחה בקדושה ובטהרה]. ובכולם כמצות הרמב״ן זצ״ל הנ״ל, היינו שתשתדל לעשות אז איזה מצוה או ללמוד תורה.