הכשרת האברכים · פרק ט׳, כ״ח

אבל בין אם מצאת את סבת דכאות רוחך עתה, בין אם לא מצאת, בין היא ההתרגשות של דכאות רוח בין אם היא התרגשות של שמחה, בין אם היא מסוג הא׳ שבאה מעצמה בין אם היא מסוג הב׳ שמחוץ נתעורר, הוי חס עליך ואל תעברה כלאחר יד, נפשך כנף הושיטה מהר וחזקהו, אחוז בו ואל תרפהו. הרחב את הרגשתך זו, אמור איזה פרקי תהלים המתאימים למצב רוחך הזה, כדי שתתפשט התרגשותך באורך ועומק, יותר חריפה תהי׳ וזמן יותר ארוך תשהה ולא רק כהתעיף עין. אם דכא רוחך אמור פרק ג׳ ו׳ י׳ י״ג ט״ז י״ז כ״ב כ״ה כ״ח ל״א ל״ח מ״ב ובפרט נ״א שתרבה לאמור וכן כדומה. ואם התרגשותך עתה היא של שמחה אז אמור פרקי תהלים המוסיפים התעוררת של שמחה כגון א׳ ח׳ ט׳ י״ח י״ט כ״ג כ״ד כ״ז כ״ט ל׳ ל״ג ל״ד וכל שאר שירות ותשבחות. אבל כל שתאמר לא תאמר רק כמספר מעשה מה שאמר דוד המלך לפני אלפי שנים, רק כאילו תיקן דוד זאת במכוון בשבילך. וכשאתה אומר למשל א-לי א-לי למה עזבתני תצייר שאתה עומד לפני כסא כבוד ושופך את נפשך א-לי א-לי למה עזבת אותי ואת משפחתי ואת כל ישראל, למה הסתרת פניך וכ״כ חשוך לנו וכו׳.