הכשרת האברכים · פרק ח׳, ד׳

גם התפשטות מחשבה זו תהי׳ כפי שאיתא בספ״ק וגם לפי שראינו בפועל, וד׳ ישמרנו מכל רע׳ ויאריך ימינו ושנותינו של כל ישראל בכלל ובפרט. כי לא מעשה שעברה לפני אלפי שנים כיציאת מצרים ודומי׳ אנו באים עתה לצייר לפנינו, אף לא דבר שרק על אחדים מאתנו עובר וישנם בני אדם אשר נצלים ממנו, שאפשר לנו לקוות שגם אנחנו ננצל. כבר אמרה הגמרא [ברכות י״ז ע״א] סוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה והכל למיתה הם עומדים וכו׳, אין מי אשר ממנה ינצל. וכאשר יתבונן האיש בזה יראה שאת עצמו אינו מבין, לא בלבד איך ימשך אחר יצרו לעשות דברים המותריים למלא את תאותו אינו מבין, רק גם את דברים ההכרחיים לו, איך יעשה אותם בכדי למלא את תאותו לא ידע, כיון שיותר בטוח הוא שימות [אם ח״ו לא יהי׳ הקץ בימיו] מאשר בטוח שרואה הוא את השמש הלוהטת נגד עיניו. יזכיר לו את יום המיתה ומה איום יום ההוא, גם ימים הקרובים הקודמים ליום ההוא חרדים הם דיים להבעית בהם את היצר הרע ואת הנמשך אחריו, ומכל שכן מה שאחר יום הנורא ההוא.