המחזק את מחשבתו ודמיונו לקדושה ולעבודה, אז בכלל כל עבודתו מריש כל דרגין עד סופא דכל דרגין שבו אחרת היא. חוץ מזה שהיכולת שלו יתירה וחזקה היא מאשר בזולתו, שיכול יותר למשול על עצמו. יכול הוא יותר להרגיש את התרגשויות נפשו, יכול הוא יותר להתלהב לגלות את נפשו וכו׳ כנ״ל. גם העבודה הפשוטה שכולם עובדים, גם כל תיבה שהוא מוציא מפיו בתפילה אחרת היא, מאשר בזולתו. למשל אתה בחור ואברך לא תהי׳ כאיש אשר עבודתו מופשטה, חוץ ממנו ולמעלה ממנו בלבד, רק גם במקומך עבודתך תהא נמצאה.
הכשרת האברכים · פרק ו׳, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
