הכשרת האברכים · פרק ה׳, ה׳

הוי יש ואני מקנא את ההדיוט שואב מים ונושא סבל אם רק מתפלל לד׳. אומר תהלים ושומר התורה לפי ידיעתו והשגתו. כי מה יש לבקש ממנו יותר, את אשר הוא יודע עושה. ואני לפי ששמעתי מרבותי ומבין בספ״ק מעט, איך צריכים לעבוד את ד׳. איך כל תאוה רעה בשעה שמתעוררת רק במחשבה ורצון בלבד, אפילו אם אין האיש עושה אותה, כבר רשע הוא לפני המקום בשעה זו, וכמה היא מגושמת וממלאה אותו זוהמה ר״ל. הוי רעדה אחזתני וחלחלה תפוררני, הלא גם לפני אנשים לא הייתי יכול לעמוד ולהתקיים מגודל הבושה והכלימה לו ראו את כל סתרי רגשי עם רצוני ומחשבותי ועד בלתי נשוא היתה חרפתי. לו ראו אותי כמו שאני רואה אותי, וכל עמידתי וחזקי היא שאין זולתי מכיר ויודע אותי בכל, ואיך זה עוד כח בי להתחזק וללכת ברגלי בידעי שד׳ ית׳ מלך מלכי המלכים מקור הטהרה והקדושה רואה אותי מראשי ועד רגלי, ומביט בכל מעשי, דיבורי, הרהורי ורצוני הקטנים והגדולים בין בשעת התפילה ועבודה בין שלא בשעת התפילה ועבודה, וכל המון שטותים שאני זומם מהרהר מדבר ועושה בכל המעת לעת, את כלם לפני עיניו ית׳ אני עושה מדבר ומהרהר.