הכשרת האברכים · פרק ה׳, ל׳

ההסתכלות בקרבו קשה מפני שהבטה ברוחני כמעט בלא לבוש ממשי הוא, וגם עצמית היא ומיוחדת לכל אחד לבדו. כי למשל לא בהשם ״ירא״ה האיש מסתכל עתה, ולא בהענין יראה כשלעצמה הוא מתבונן. רק בנפשו פנימה ובפעולתה הוא מסתכל, האם ירֵאָה היא את ד׳, והאם התרגשותה זו עתה באמת יראה היא, או מרמה היא את עצמה, הסתכלות כזאת רק לפנימית כל אחד היא, ולא יוכל לשאל על זה לזולתו לאמור אמור נא לי האם פעולת נפשי עתה יראה ואהבה טהורה היא או לא, כמו שאומר על דבר שֵכל לחבירו ויוכח.