הכשרת האברכים · פרק ה׳, ל״א

ואם רק ע״י נגיעתו יסתכל, [ומי הוא האיש שלא תהא לו נגיעה לעצמו] אז את הכל כנגיעתו יראה לא כמו שהוא באמת. גם סימן ואבן בוחן אם ניתן לו לבחון את עצמו ואת התרגשויותיו, גם אותם יסלף וברמי׳ עצמית כנגיעתו בסימנו ובבחינתו יעלה לו, כיון שגם הסימן והבחינה לא ממשיים הם רק גם הם מיני הרגשיות עצמית הנה המיוחדות רק לו, וגם בהן ידמה לו שכזאת וכזאת הרגיש וכזאת וכזאת עלה לו, הכל כפי שרוצה ולא כפי שהוא באמת. לכן הרבה התאמצות והרבה יגיעה צריכים לההסתכלות גם עם סימני׳ ובחינותי׳ יחד. ולא עוד, אלא שראשית כל הוא להסתכל על עצמו בחשד פשוט כעל גנב שבכל דבר חושדין אותו שמרמה הוא [היינו רק בשעה שמסתכל בקרבו לבדוק את עצמו ונפשו, ולא בשעת העבודה כמו שנדבר עוד מזה הלאה אי״ה]. זכור נא את אשר אמרנו לך בזה, קשרם על לוח לבך, ובעזהשי״ת בכל דרכך דרך הקודש כעינים יהיו לך.