הכשרת האברכים · פרק ה׳, כ״ח

שמע נא אברך ולבך הטה לדברינו. לא קלה היא ההסתכלות אשר יסתכל בה האדם על עצמו, גם בסימן ואבן בוחן אשר ניתן לו אינו בטוח, להכיר על ידם הכרה ברורה ואמיתית. כי בדבר חומריי וממשיי שגם הבחינה והסימן ממשיים, מבררים הם בעליל את הידיעה אשר לא נדעה. למשל כשיש כוס מים לפנינו ואין אנו יודעים אם טיפות רעל החומץ הם או מים בעלמא, ויראים לטעום אותו. אז יש בחינה פשוטה שנותנים מעט סאדע בתוכם ואם מבעבעים ומרתיחים טיפות חומץ הם, ואם לאו מים הם. הדבר שאנו דנים בו חומריי וממשי הוא וגם הבחינה ממשית היא, ועד כמה תהי׳ נגיעת האדם ורצונו לצד זה או זה שיהי׳ מים או חומץ, לא יראה ולא יוכח בו אחרת מאשר יראה ויוכח בו זולתו, כלם אחת יוכחו מבחינה כזו.