הכשרת האברכים · פרק ה׳, כ״ז

הן לפעמים איזה רחש קל מתרחש בקרבך באיזה פסוק או תיבה, בתפילה, אבל כיון שכל כך קצר וקל הוא הרחש ורק כהתעיף עין עבר בך, לכן אי אפשר לעמוד עליו ולאמור אם באמת שביב של התרגשות הי׳, או רק איזה אנחה של מרירות לבך על שכיבתך ועל תפילתך שכל כך יבשה היא מבלי התרגשות מאומה. ועל פי רוב גם רחש כזה אינו מתרחש בך, אבל כיון שעוברים עליך איזה שבועות וחדשים בתנועות כאלו לסבב בך תפילה טובה על ידיהן, אז מן ההרגל בתוחלת ממושכה זו לתפילה טובה ולהתלהבות שלא נתמלאה, אף כח ההכרה שבך לדעת מה היא התלהבות ומה לא׳ נפגם והוקהה עד שתטעה בתנועותיך אלו לאמור עליהן אלו הן התלהבות הנחוצה בתפילה, וכי לא חסיד אני.