הכשרת האברכים · פרק ה׳, כ״ו

רוצה אתה להתפלל כחסיד, להשמיד ממך כל מחשבות אחרות לשעה זו ולהתפלל לפני ד׳ באמת, משתוקק אתה לשיח זו תפילה, מי יתן שתוכל לשוח ישר מלבך אל ד׳, אף להתלהב בתפילתך גמרת בדעתך, ויש שנדמה לך קודם תפילתך שכך תהא תפילתך, אבל כשבאת אלי׳ והנה כאילו אבן על לבך. הן אמת שעתה שעה של תפילה זו טובה היא משאר השעות או גם משאר התפילות ואין המחשבות שוטפות בך כל כך, כיון שהכינות את עצמך אלי׳ והחלטת וגמרת בדעתך להשמיד כל מחשבה זרה ממך, אבל אין שיח נפשיי, ומכל שכן התלהבות שאינה. ואתה מתחיל לכוף אותך לה, רוצה אתה להתלהב, יש אשר תנענע כלך בכח או גם תשלשל את הטלית למטה מפניך ותכריך כלך בו, תכוף את עיניך פיך וכל פניך, כדי בזה להכריחך. או יש ותדבר את תיבות ודיבורי התפילה בלחיצה ודיוק ותמשיך את התיבות כאילו רצית לסחוט אותם מן פיך לבבך וכל עצמך.