הכשרת האברכים · פרק ה׳, כ״ה

גדולה היא העבודה והתפילה ולא קל כ״כ לבא אלי׳, ואיך זה תחשוב אתה שכבר הנך חסיד וכבר אתה מתפלל בהתלהבות, הלא עתה אין רואה אותך אברך, ובפני עצמך אל תתביש. לא נדבר עתה מהתפילות המתות שאין אתה מכוון בהן מאומה מכל מה שפיך מדבר, אף לא תזכור שעומד אתה בשעה זו לפני ד׳, קורא אותו ית׳ ואומר דברי תחנונים, ולבך רחוק ממנו אף ממך. מהתפילות אשר כמעט מראשיתן ועד אחריתן תחשוב רק מחשבות הדיוטות זולות והבלות, ולפעמים גם מחשבה מאוסה נגררת עמהן אין אנו צריכים לעשות עמך חשבון, כי גם אתה בעצמך רואה את ערכן ואת ערכך על ידיהן, אך מהתפילות הטובות שלך רצוננו לדבר, מהתפילות שתטעה בהן לאמור בהתלהבות התפללתי וחסיד אני מהן נדבר ובהן נתבונן. הסתכל נא בקרבך האם אמת הדבר שאתה מתלהב בתפילה ובמצוה, או רק רוצה אתה לכוף את עצמך להתלהב, ואין להב ולא אש. אולי גם אתה אינך מכיר את הנעשה בך ובשביל זה תטעה לאמור מתלהב אני, לכן אצייר לך מעט את הנעשה בך בשעת תפילתך ואז תביט אתה עליהן כעל דבר הנעשה מחוצה לך בזולתך. וגם אתה תכיר שלא התלהבות אף לא התרגשות היא.