הכשרת האברכים · פרק ד׳, כ״ו

אצל ד׳ ית׳ כתוב ישת חושך סתרו, אור אמתי הוא, וחושך הוא לפי השגתנו הפשוטה, השגת עולם הזה, שאין העולם ואנשיו משיגים את אורו ית׳ הרב, בטל העולם ומלואו לפניו ית׳. וכיון שזה מעת לעת שלם שאתה מתרחק מן העולם הזה ומתקרב אתה פסיעה אחר פסיעה אל בחי׳ האי שעתא דבי רעוא רצון העליון, במוחך ובלבך אף בחושי גופך, מוכרח גם גופך בפועל ממש לשבת בחושך, גם לבך וגם עיניך לא יראון כבר עולם ודברי העולם לפניהם. ד׳ מסתתר בחושך, ואחר חיפוש ובדיקה שבכל השבת באת אל הערפל אשר שם האלקים, בקשת ומצאת את שאהבה נפשך. מתקרבת היא אליו ונמסה בקדושתו. כל החדר מלא מפמליא של מעלה, ואתה דוחק את עצמך דרך כל פמליא הקדושה אל קודש הקדשים, משתוקקת נפשך להכנס לפני ולפנים ולבא אל המקום אשר שם האלקים, אחזתיו ולא ארפנו.