הכשרת האברכים · פרק ד׳, כ״ג

וכבר רשמנו לעיל בחובת התלמידים איזה דוגמאות איך תוציא לך את התרגשות נפשך של קדושה בפסח בליל שבת קודש, ואיך תחזק את מחשבתך בה ותמלא אותה ציורים מרעיונות ודמיונות של קדושה, ועתה נוסיף לך את השלש סעודות [סעודה שלישית] בשב״ק. כי האם אין אתה מרגיש מאומה בשעה שאתה יושב בה בחברת החסידים, זהו דבר שא״א. אם לא תרעד נפשך בכל העת שאתה יושב עמהם איך זה אפשר שברגע זו או זו, באיזה מזמור, או עכ״פ באיזה פסוק לא יעברו חוטי אש או רק ניצוצין די נור בך, אשר כל אבריך יזעזעו ואת כל גידיך יצרובו. כי אם טרדותיך והחולניות שבכל השבוע משעממים אותך ואת דעתך לבלי ראות את חובותיך לד׳, אף לעצמך שלא תשאר גם בעוה״ז וגם בעוה״ע בשאול, בור שחת ופחת ר״ל. ולבלי להביט את עליות הקודש שאין אתה בן חורין מבלי לעלות עלי׳, עכ״פ בשב״ק כשאתה נח מן טרדותיך, רחוק מחלונותיך, ונשמה יתירה ואור קדושה יותר רב ממלאים אותך מבית ומבחוץ, איך זה אפשר שלא תדאג ולא תיאנח על שנותיך שעוברות שבוע אחר שבוע בהדיוטות שטותיים והבלים. ובמקום שהי׳ לך בכל עת ובכל שעה שאתה מזדקן יותר, בכל יום ובכל שבוע שאתה מתקרב אל קץ שנותיך, להוסיף קדושה ולהתקרב יותר אל ד׳, תיסוג אחור ותשקע יותר בבצה, ואם לא בעבירות חמורות ח״ו, אף אם לא בביטול תורה, הלא גם אבק העבירות אם רב הוא, ופסולי העבודות מחשבות ופניות, אם תמידיות הן, בכחן להשקיע את האיש ביון המצולה עד הצואר ח״ו. ואיך זה אפשר ששעת שלוש סעודות עת הסתלק השבת קודש לא יהי׳ לך כשעה מיום הכיפורים.