הכשרת האברכים · פרק ד׳, כ״ב

ועד כמה המחשבה שהיא גם בדמיון וציור פועלים בנפש, ולא בנפש האדם בלבד רק גם להדביקה בקדושה שמחוצה לה ולהמשיך לו קדושה מלמעלה, עד שלא נוכל לשער מה רבה התועלת והעליות אשר יגיע אליהן האדם בהן יכולים לראות בהא שאיתא בספה״ק אור החמה מהחיד״א זצ״ל [פי׳ על זוה״ק] בפ׳ וישב על זוה״ק דף קצ״ב בשם הרמ״ק זצ״ל. וז״ל הק׳, יעיין בחכמה שלמד מרבו ויצייר צורתו ויתדבק נפש בנפש וכו׳ כמו שפי׳ ר״א בפ׳ משפטים שכאשר הי׳ חושב ומתדמה בצורת ר״ש היתה הלכה מאירה אליו, וזה מענין דבקות נפש בנפש. והדמיון לא יתפוס בנפש אלא מתוך הצורה המחותמת בחומר הגשמי, ולזה יהרהר בצורה ההוא ומתוך אותה הצורה יעורר הנשמה והחכמה ההוא וישיג מה שלא הי׳ משיג ע״ש. על ידי המחשבה ודוקא עם דמיון ודוקא כשהיא בצורה יזכה להיתדבק בקדושה המצויר לו, וע״י קדושה וגם תורה והשגות ממרום תמשכנה לו.