הכשרת האברכים · פרק ד׳, כ״א

אמור מעתה כשתרצה לגלות את הרגשיותיך הקדושות העוברות בך באיזה חג או שבת קודש תחזק את מחשבותיך הקדושות בענין החג והשבת, ולחזק את מחשבותיך אי אפשר שתחשוב מחשבה פשוטה בלבד שהחג והשבת קדושים הם, כי לא תוכל להאריך בה ולא לחזקה, רק צריך אתה למלא בהם ציורים ודמיונות ולחשוב בהם בחזקה. הדברים שאינם בני דמיון תחשוב במחשבה וציורי מחשבה חזקים, ושהם בני דמיון תדמה בדמיון כאילו הם כנגד עיניך ממש, ורק באופן זה את התרגשויות נפשך תגלה. וגם בשעה שאין היא מתרגשת, אז במחשבתך כזו תעורר אותה להתרגשות. ובספה״ק נועם אלימלך פ׳ לך איתא שיעורר האיש את עצמו במחשבתו, שיצייר לו שעומד בבית המקדש בנוי ומזבח על מכונו ובהיכלו וכו׳ ועל ידי זה הוא בא לבהירות ודביקות גמור להתפלל בכוונה שלימה ביראה ואהבה כאילו עומד בבית קודש הקודשים, וכו׳, ואיתא שם בלשונו הקדוש שיצייר כאילו רואה בעיניו ממש ע״ש, לא מחשבה חזקה בלבד רק גם דמיון חזק.