הכשרת האברכים · פרק י׳, י״ט

אדרבה עוד ישנם אנשים שכאשר יבא מי אליהם בשאלה פשוטה וחמורה זו לאמור יש לכם עולם כ״כ יפה וכל כך אתם שקועים ומתענגים בו, ואיפה עצם העולם, הלא רק בצללים וצבעים אתם מתהבלים. עוד ישחקו עליו ועל שאלתו, וכדי לטשטש את רושם שאלתו אשר עשה בלבם ההולל עוד יבדו שכליות עקומיות מפותלות בלא טעם ובלא ריח, וכל המפתל ומסבך יותר את דעותיו. ליותר חכם ישתבח. והדבר דומה למי שנולד חרש ועור, ורוצים להבינו שישנם קולו דיבורים וצבעים, שלא יאמין ועוד יכעס על דמיונות השוא, לפי דעתו, שמציעים לפניו, ולא יתן לב שבאמת הם נמצאים והחסרון הוא רק בו על שאינו חש אותם באלו החושים שיכולים להחישם.