דברי סופרים · פרק ל״ח, ד׳

ויצחק אבינו ע"ה שממדה זו על ידי קטרוגי עשו שהיה מוצא חן בעיניו לשעה, כהו עיניו ולא יכול עוד לראות לעינים וזכה להשגה דראיית הלבב בשעת הברכה שהוא ההשגה דשם הוי"ה דרגא דיעקב שהאיר נגד עיניו, דעכל אחד ראה ריח בני וגו' ברכו ד' שם הוי"ה דהריח ריח בוגדיו שגם הם מלאים קדושה, וזהו על ידי ברכת שם הוי"ה השוכן במעמקי לבם, וע"כ התחיל אחר כך לברכו גם מצד מדתו, מדה"ד שלא יהיה עוד מקום לקטרג עליו, וע"כ אמר ויתן לך האלקים וגו' גם מצד שם זה שהוא דרגא דידי' המשיך לו שפע ברכה גם מצד מדה"ד, כי אחר שהרגיש בו הריח אשר ברכו הוי"ה מעתה גם מדה"ד מסכמת בברכתו, ואף שח"מ ראה שיש מקום קטרוגים מצד הלבוש דעשו שלבש וחשב יצחק דהוא עשו דעל ידי זה הריח ריח בוגדים רק שהם אין בוגדים אלא על ידי העטיו של נחש, ואותם בגדים דאדם הראשון והריח בהם ריח הפנימיות דצור לבבי שהמעמקים דבוק בד' ואסא קרו לי' והחטאים רק מצד החילפי והקוצים הסובבים להשושנה והאסא (עיין סנהדרין מ"ד.) וכמה שכתוב בברכות (י"ז.) גלוי וידוע שרצונינו וכו’ ומי מעכב שאור וכו’ ומלכויות, והם הכל אחד כי השאור ההוא השורש דגוים ומלכיות כולם והוא עמלק שהוא הראשית גוים וע"כ אמר ואורריך ארור שהמקטרג הרוצה לעשותך ארור הוא עצמו יהיה ארור, כי יתהפך הכל עליו כי כל הפסול פוסל במומו פוסל (קדושין ע'.) דלולי כן לא היה פוסל למי שהוא כשר באמת רק המום שבו חושב שגם האחר כן, וכך קטרוג עשו נגד יעקב כשנתברר לו שלימות מיטתו דיעקב ממילא קטרוג המקטרג ישוב עליו ונשא השעיר עליו את כל עונותיו ודרשו רז"ל (בראשית רבה פס"ה) עונות תם, ידיו על ראש השעיר הוא עשו איש שעיר שהוא המקטרג למעלה וחופר גומץ בו יפול ועל קדקדו חמסו ירד חמס עשו אחיך ישוב בראשו, שכשמתברר תמימות עיקב איש תם שאין בו פסולת ממילא ע"כ כל הפוסל הוא מצד שהוא מומו ומכריזים עליו פסול זה כדר"י פרק י' יוחסין (שם) וע"כ נעשה הוא ארור, וכן בהמן דאז"ל (מגילה י"ב:) דליכא דידע לישנא בישא כותי' והרבה בעל לשון הרע בעולם, אבל כונת רז"ל הוא על לשון הרע וקטרוג הבוקע ועולה לשמי מרומים עד שבקטרוגיו פעל לשעה ולפנים מיהת גזירת להשמיד וגו' על כל ישראל חס וחלילה דבר שהוא חורבן העולם לגמרי, ודבר זה לא פעל עדיין אדם בעולם, ועשו תמצית פסולת הרע שבכל האומות ע"כ כחו הוא ס"מ ראש המקטרגים כנ"ל, ועמלק תמצית הרע דעשו ושורשו, והמן תמצית ושורש הרע דעמלק ע"כ הוא תכלית השורש דרע דלשון הרע וקטרוגים נגד עיקר הכל שהם ישראל וליכא דידע כמותו, וע"כ אמרו בחולין (קל"ט:) המן מן התורה מנין המן העץ, וזהו תחלת קטרוג מדה"ד על חטא הראשון שהיה בעולם שהתחלת השאלה והקטרוג היה במלת המן, וזהו שורש המן מן התורה רצה לומר דאין לך דבר שאין לו שורש בקדושה דלולי כן לא היה לו מציאות בעולם, ועל ידי התורה היה בריאת כל העולמות והיא דפוס כל מעשי בראשית כמו שאמרו ז"ל (בראשית רבה פ"א) וע"כ כל דבר צריך להיות לו שורש בתורה, ואפילו כל מיני רע יש איזה שורש מצד הקדושה רק מצד זה לעומת זה שעשה האלקים ורצה שיהיה עץ הדעת טוב ורע ומציאות להתגלות רע בעולם הזה נמשך מה שנמשך, ושורש ההתחלה לראש המקטרגים שמצד הרע שהוא תכלית הרע דלשון הרע השקול נגד ג' עבירות החמורות (ערכין ט"ו:) שנגדם הם ג' מלכיות, בבל נגד על זה ושם נשתחוו לצלם, ופרס נגד גילוי עריות ואז היה חטא דנשיאת נשים נכריות שזה החטא שגרם שלא היה ביאה ב' דימי עזרא בתוקף כדיהושע כמו שאמרו ז"ל (ברכות ד'.) וזה גרם גם כן לקיחת אסתר לאחשורש שהיא גם כן גן עדן אבל באונס, וסופה דברצון כמו שאמרו ז"ל (מגילה ט"ו.) על פסוק כאשר אבדתי היה לשם שמים להצלת כלל ישראל ולבשתה רוח הקודש על ידי אותה מעשה (כמה שכתוב שם), ובזה נתקן הכל ונעשה הרפואה למכה לברר דבזרע ישראל הגם דלמראית העין הוא חטא כונתם לשמים, ויון נגד שפיכות דמים והם היו הראשונים לשפוך דם ישראל כמים בשביל קיום התורה ומצותיה מה שלא היה כן עד אז, דגם נבוכדנצר הרשע לא הרג אלא אותם הנלחמים עמו שלא רצו להשתעבד לו לבד, ובגזירת הצלם לא מצינו שנהרג שום אדם מישראל על זה רק ביקש לשרוף חנניה מישאל ועזרי' ולא נשרפו והשאר נשתחוו דאנדרטי היה כמו שאמרו ז"ל (ע' תוספות פסחים נ"ג: וש"ד), וכפי קליפת האומה שבני ישראל תחת ידם ומשועבדים להם כפי שרשם והשתקעותם באיזה כח דרע, כן הוא אצל בני ישראל אז בהיותם תחת ידם מצוי להיות נכשלים בזה מצד התגברות קליפה זו, ובמלכות יון התחילו ורבו המסורות בבני ישראל שהם כרודפים ושופכי דמים וכמו שאמרו ז"ל (ב"ק קי"ז.) על פסוק כתוא מכמר דע"כ הותר להורגו משום דבא להורגך, וזה התחיל בין בני ישראל במלכות יון ולא היה מקודם והתחלת גזירת שמד היונים היה על ידיהם כידוע לקורא בספרים, ומלכות הרשעה שמזרע עשו השקולה נגד כולם כמו שאמרו ז"ל (ויקרא רבה פי"ג) ע״‎פ דחילא ואימתני ותקיפא וע״‎פ חרב שלישיתה, היא נגד לשון הרע שזה היה חטא ישראל בחורבן ב' ועל ידי זה גבר כח הלשון הרע דעשו בקטרוגיו, וכל הגזירות רעות דמלכות הרשעה לא היה כזו דהמן כי הוא שורש הרע דלשון הרע דליכא דידע כמוהו ונמצא הוא שורש כל הרע שבעולם, ושרשו בקדושה היינו מן התורה שעל ידי זה נמשך היום מציאותו בעולם בשעה שהיה, הוא ממלת המן שבהתחלת קטרוג מדה"ד הקדושה דעצמות השם יתברך ומזה נשתלשל על ידי מסכים וצמצומים רבים מציאות קיום מקטרג מלאך רע הנעשה מהעבירה עצמה כידוע, והוא גם כן משאז"ל בבבא בתרא (ט"ז:) הוא יצר הרע הוא שטן וכו’ יורד ומסית עולה ומקטרג וכו’, ולעתיד ישחוט הקדוש ברוך הוא למה"מ ויצר הרע (סוכה נ"ב.) כי יתברר שכל חטאי ישראל הכל ממנו וקטרוגו היה במומו וישוב כל העונש עליו ואז יכלה השאור שבעיסה וכן השעבוד מלכיות שישוב הכל בראשם, וכן היה בהמן ששבה מחשבתו הרעה על ראשו דהנפוך הוא אשר ישלטו היהודים באויביהם ואותו ובניו תלו על העץ אשר הכין למרדכי, וכן בנחש הקדמוני שהוא המסית והמקטרג ונוטל נשמה סוף נטל שלו בי' קללות הקיימות בו לעולמי עד כמו שאמרו ז"ל (בראשית רבה פ"כ, צ"ה) על פסוק ונחש עפר לחמו, שגם כשיתוקן חטא אדם אותו רשע אין לו תקנה בשביל שרצה להוריד כל הבריות לעפר, וכן עשו על ידי קטרוגו ביוצאי ירך יעקב היה מיוצאי יריכו עמלק שאין בו שום לחלוחית טוב כלל דע"כ אין מקבלים גר ממנו כמה שכתוב [במכילתא ס"פ בשלח,] ועיקר תולדות יעקב יוסף ועליו עיקר הקטרוגים דע"כ שנאוהו אחיו ונמכר לעבד לפי שמזרעו עקרי מחטיאי ישראל ירבעם ואחאב, וכמה שכתוב בב"ר (פרשה פ"ד) דא' זה עתיד להסיתני לבעלים והוא שטנו של עשו ועמלק ונופל בידו כמה שכתוב בבבא בתרא (קכ"ג:), וכן גמר מחייתו לעתיד יהיה על ידי משיח בן יוסף, והכל על ידי ברכת אורריך ארור שזכה לה יעקב על ידי מה שהוכרח להתלבש בבגדי עשו כנ"ל, ונמצא כל התחכמות עשו להתעות אביו היה לרע לו דעל ידי זה גרם שיקבל עיקב הברכות ביתר שאת כמשנ"ת, ולפי שהוא לא ידע משם הוי"ה שזהו שם העצם שאין בו שיתוף דלא זכה בו אלא יעקב שהוא שורש השגה דשם זה, ואברהם ויצחק השיגו זה רק מצד השורש דיעקב הגנוז בהם שעתיד לצאת מחלציהם, ועשו הכיר רק דרגא דאביו פחד יצחק והיא השם אלקים והוא שם המשותף דיש גם אלהים אחרים והוא נדבק בהם, ולפי שמצד שם זה הכל במשפט כפי הנגלה ע"כ חשב שיוכל להתעות, ולא ידע איך נחפשו עשו נבעו מצפוניו שהוא חשב שיוכל להצפין ובאמת אם יסתר וגו' ואני לא אראנו נאום ד', דמצד שם הוי"ה אי אפשר שום הסתרה והעלמה כי בוחן לבות ד' וע"כ כל מה שהוא חשב להתעות ולקטרג נהפך לרע לו וטובה לישראל.