דברי סופרים · פרק כ״ח, ב׳

וכן בירור התמימות דיעקב אבינו ע"ה הוא על ידי הרמאות שנהג עם לבן, כי תם נקרא מי שאינו יודע לרמות כדפירש"י, אבל תמימות יעקב לא היה מפני שא"י בתולדתו רק לפי שרצון השם יתברך כך ובמקום שרצון השם יתברך שיתנהג ברמאות היה מרמה, וגם זה בתמימות דזהו עיקר התמימות להיות נמשך רק אחר רצון השם יתברך כצאן אחר הרועה, ומדת האמת ליעקב שהוא שורש מדת האמת שהושלך ארצה בעולם הזה דכולו שקרים (בראשית רבה פ"ח) נתברר בשעה שאמר ליצחק אנכי עשו וגו', דזה נראה כדובר שקרים חס וחלילה דלא יכון נגד עיניו והוא דייקא אז קיבל הברכות דויתן לך אלקים שדרז"ל בבראשית רבה (פס"ו') יתן לך אלקותו, היינו שיהיה השם יתברך נוכח עיניו להכיר מכל דבר שהוא המנהיג ובעל הכחות דזהו פירוש אלקותו שיתן בכל דבר שיתן לו, וזהו רק מצד בירור מדת האמת שלו שהוא חותמו של הקב״‎ה (שבת נ"ה.) ועל ידי זה צורתו חקוקה בכסא הכבוד (חולין צ"א: וש"ד) ועיניו יתברך רק עליו היפך דובר שקרים דלא וגו', כי אז נתברר שכולו אמת אפילו מה שנראה כעין שקר למראית העין בעולם הזה הוא אמת גמור, כי הוא בכור באמת ליצירה ועל ידי קניו מעשו, ובהתלבשותו בלבוש עשו כל פעולת יעקב אבינו ע"ה שהיה הכל באמת לאמיתו היה זה התלבשות גמור בלבוש השייך לעשיו, רק שאצל עשו הוא החמודות שאותם היה לובש כשמשמש את אביו (בראשית רבה פס"ה) לרמאותו בפשיטת טלפיים כחזיר שיש לו סימן אחד הנגלה לטהרה כך עשו בנגלה ועל הלבוש היה יכול להראות עצמו טהור, ואותו לבוש כשלבשו יעקב על ידי זה הריח יצחק ריח בוגדיו כמה שכתוב בסנהדרין [ל"ז א',], שמה שאצל עשו נחשב לחמודות והראות טהרה, אצל יעקב נחשב זה לבגידה ופושעי ישראל שזהו חונף וצביעות, ומצד מדת יעקב שהוא רק האמת לאמיתו כשמראה רק הלבוש נחמד הוא בוגד, ויצחק הריח גם בהם ריח טוב כי אצל יעקב דהכל אמת גם הפו"י אע״‎פ שחטא ישראל הוא כמה שכתוב סנהדרין [מ"ד א']. וכמה שכתוב בגיטין [נ"ו א'] תא חזי מה בין פו"י לנבואי איסור והיתר וכו’ כי אצלו יש במעמקי הלב גנוז נקודת אמת, וע"כ ר"מ גמר תורה מפומי' דאחר (חגיגה ט"ז:) כי הוא מזרע נירון קיסר (גיטין שם) מזרע עשו, וכיודע דזהו הציד בפיו דסתם מתניתין ר"מ (סנהדרין פ"ו.) שהוא יסוד תורה שבע״‎פ היה בפיו, ועד שלא ניתנה תורה ולא נבחרה אומה ישראלית היה נחשב גרים העתידים לצאת ממנו מזרעו, אבל באמת גר שנתגייר כקטן שנולד (יבמות כ"ב.) ובשם ישראל יכונה ואין נקרא עוד זרע עשו, וזה שאמרו אנכי עשו וגו' היינו אותם ני"ק שאתה מרגיש בפיו שזהו שורש עשו שהיה יצחק אוהב על ידי הציד שבפיו הוא באמת אנכי ואינן שלו כלל, כי אפילו הגרים בשם ישראל יכונה וכל שכן ר"מ דכפי הנזכר לעיל היה אמו מישראל גם כן, ומצד הגירות שבו מאביו ודאי מי שהוא מזרע אברהם יצחק ויעקב עדיף בת"ח, ואפילו פו"י מעלה זו שהוא זרע א"ו אינו אובד בחטאו ולא ניתק ממנו, וע"כ היה אחר שהוא פו"י רבו, וזהו שלימות בירור האמת אשר הוא כולו אמת שאין בו שום דבר של שקר ומלבר, כי מטתו שלימה, וכיוצא בו בכל המידות כולם.