מלחמת היהודים · פרק ו׳, י״ב

ד. וטיטוס כעס מאד על הדבר הזה והִרבּה לדבר קשות אל אנשי יוחנן, בקראו אליהם לאמר: ״הוי נבלים טמאים, האם לא הקימו ידיכם את הסורג הזה מסביב לקֹדש? האם לא העמדתם בסוֹרג את העמודים האלה, אשר נחרת עליהם בכתב יוני ובכתבנו (רומית), כי לא יהין איש זר לעבור את המחיצה הזאת? והאם לא מִלֵּאנוּ אנחנו את ידיכם להמית את כל העובר על הדבר הזה, אף אם יהיה אזרח רומאי? הוי אנשי־בליעל! איכה תדרכו על החללים במקום הקדוש הזה, ואיככה תטמאו אותו בדם אחיכם ובדם בני־נכר יחד? מעיד אני עלי את אלהי אבותי ואת האלהים, אשר האיר פניו לפנים אל המקום הזה - ואמנם אני מאמין, כי עתה העלים עיניו מכם - מעיד אני עלי את צבאותי ואת היהודים אשר אתי, וגם אתם, אתם הֱיוּ עֵדַי, כי לא אני הקשיתי את ידי עליכם לטמא את המקדש הזה. ואם תרחיקו את מערכותיכם מן המקום הזה, לא יקרב איש רומאי אל מקדשכם ולא יחללהו, ואני שמור אשמור על ההיכל למענכם, גם על אפכם ועל חמתכם.״