קדמוניות היהודים · פרק א׳, ע״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ויהי כשמוע יעקב כי עשו לא רחוק עוד ממנו, מהר ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות, וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה, ואת לאה וילדיה אחרונים, ואת רחל ואת יוסף אחרונים, והוא עם אנשיו עברו לפניהן, לבעבור הרחק את נשיו וילדיו ממקום המלחמה אשר ילחמו הגברים אם יתנפל עליו עשו בחרב. אך בגשתו אל אחיו, אשר לבו שלם עמו, השתחוה לפניו ארצה, וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צואריו וישקהו, ויבכו. ואחרי אשר ראה עשו את נשי יעקב ואת ילדיו, ואחרי שמעו את כל הקורות אותו, חפץ לשלח אותו ואת כל אשר לו ולהביאם אל יצחק אביהם. אך יעקב אמר אליו כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות, ועל כן עליו להתנהל לאט עד אשר יבוא אל אחיו שעירה, וישב ביום ההוא עשו לדרכו אל הר שעיר אשר ירש אותו בחרבו ובקשתו ואשר נקרא על שמו בהיותו איש שָׂעִיר.
נחלת הכלל · Yemei am olam, trans. Kalman Schulman. Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך קדמוניות היהודים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.