קדמוניות היהודים · פרק א׳, ע״ח

שכם ענה את דינה, מות רחל, יעקב ובניו באו אל עיר חברון.ויעקב בא אל המקום הנקרא בשם סכות עד היום הזה, ומשם נסע לעיר שכם, עיר אחת מערי הכנענים. ואנשי שכם חגו או יום חג, ותצא דינה בת יעקב העירה לראות את עדי הנשים במקום ההוא, וירא אותה שכם בן חמור מלך הארץ ויקח אותה וישכב עמה ויענה. ותדבק נפשו בה ויאהבה, ויאמר אל אביו אותה קח לי לאשה כי ישרה היא בעיני, וילך חמור אל יעקב וידבר אתו לאמר שכם בני חשקה נפשו בדינה בתך, ועתה תנה נא אותה לו לאשה. ויצר ליעקב מאד, כי ירא למרות את פי מלך עז כזה, גם לא אבה לתת את בתו לאיש נכרי, ויבקש את פני חמור להרפות ממנו עד אשר יתיעץ אֹדות הדבר הזה, וישב המלך לביתו ויקו כי תאות בנו לא תאחר לבוא ויעקב שלח אל בניו השדה ויודיעם את הנבלה אשר עשה שכם לדינה, ואת אשר דבר אליו חמור. ויצום להמתיק עצה איכה יעשה. ויהי בהודע להם הדבר הרע הזה, ויבהלו ויחרישו ויהיו אֹבְדֵי עצות. אך שמעון ולוי אחי דינה גם מאם אחת, חשבו מזמה לעשות נקמות בשכם וחמור ובכל אנשי העיר, וביום אשר חגו יושבי העיר חג גדול ויעשו הלולים, התנפלו באשון ליל על שומרי העיר בעת אשר נתנו שנת לעיניהם ויהרגו אותם בחרב, ואחרי כן התפרצו העירה ויהרגו בה כל זכר, גם את המלך ואת שכם בנו, רק את הנשים לא הרגו, ויקחו את דינה אחותם וישובו אל אביהם אשר לא ידע מאומה מכל אשר עשו.