קדמוניות היהודים · פרק א׳, ע״ו

אחרי עשותו את התחבולות ההן, קם יעקב בלילה ההוא ויעבר את נשיו וילדיו את מעבר יבק, גם העביר את כל אשר לו, ויותר הוא לבדו וישא את עיניו וירא והנה מראה כדמות אדם הולך הלוך וקרוב אליו להאבק עמו, אך בהאבקם יחד גבר יעקב וינצחהו. אז גלה האיש ההוא את אזן יעקב כי לא בן אדם התאבק עמו כי אם מלאך אלהים, ובהתגברו עליו אות ומופת הוא לו כי יחילו דרכיו בימים הבאים וכל אשר יעשה יצליח, גם בניו ילכו מחיל אל חיל ולא יכלו לנצח, וכל רב ושליט תחת כל השמים לא יעצר כח לכלותם מעל פני האדמה. ויוסף עוד לדבר ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך, כי אם ישראל, כי שרית עם מלאך אלהים ותוכל לו. כדברים האלה נבא המלאך ליעקב, כי בהודע ליעקב כי מלאך ה׳ נצב עליו, האיץ בו לגלות לו את אשר יקרה אותו בימים הבאים אחרי הדברים האלה נעלם המראה מעיני יעקב, ויעקב שמח בלבו על המראה הגדול הזה ויקרא שם המקום פניאל, כי ראיתי אלהים פנים אל פנים, ויעקב היה צולע על ירכו כי נגע המלאך בכף ירך יעקב בגיד הנשה בהאבקו עמו, על כן לא אכל עוד יעקב את גיד הנשה אשר על כף הירך, וגם אנחנו לא נאכל ממנו עד היום הזה.