קדמוניות היהודים · פרק א׳, ע״ה

תשובת יעקב לארץ כנען.ויעקב הלך לדרכו ויראו אליו מלאכי אלהים ויבטיחוהו רב טוב לימים יֻצָרוּ, ויקרא יעקב שם המקום ההוא מחנה אלהים (מחנים). אך בטרם בואו ארצה כנען, חפץ לדעת אם שב אף עשו אחיו ממנו, וישלח מרגלים אל עשו ארצה שעיר לחקור ולדרוש אם הוא שונא לו כמלפנים, ויצו את המרגלים להגיד לעשו כי ברצון נפשו עזב את ארץ מולדתו, לבל ישב בארץ אחת עם אחיו אשר חרה אפו בו, אך עתה אחרי עבור שנים רבות יקוה כי שב אפו ממנו ויואיל לשבת אתו שבת אחים, ועל כן הוא שב לארצו ויפקיד ביד אחיו את נפשו ואת נפשות נשיו ובניו וכל רכושו אשר רכש בעמל ידו, ולהצלחה גדולה מאד תחשב לו אם יואיל אחיו לחלק עמו כל הונו ורכושו.. כשמוע עשו את דברי המרגלים, שמח שמחה רבה וילך לקראת יעקב עם ארבע מאות אנשים נושקי נשק. אך יעקב ירא מאד בהודע לו כי עשו הולך אליו עם אנשי חיל מזֻינים, ובכל זאת בטח בה׳ וישען עליו כי ישמרהו מכל רע, ובין כה וכה עשה תחבולות להציל ממות נפשות אנשי ביתו, ויחץ את העם אשר אתו לשני מחנות, האחת תסע לראשונה, והשניה לאחרונה, באמרו כי אם יתנפלו אנשי חיל ההם בחרב על המחנה האחת להכותה, תחיש מנוס ומפלט לה אל המחנה השנית. אחרי כן שלח ביד עבדיו מנחה לעשו אחיו מן הבקר והצאן ומן הגמלים והאתונות והעירים אשר האמין כי ייטבו בעיני עשו בגלל יקרתם וחין ערכם, ויתן אותם ביד עבדיו עדר עדר לבדו, ויצום לשום רוח בין עדר לעדר, למען הגדל את המנחה בעיני עשו, ויקו כי במנחה הזאת יכפר את פני אחיו אם לא שב עוד אפו ממנו. גם צוה את העבדים ההם לדבר דברי שלום ודברי אהבה וידידות עם עשו בפגשם אותו.