קדמוניות היהודים · פרק א׳, ע״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ועל אדות התרפים אמר לו יעקב כי יחפש אותם בכל אהליו, כי לא ידע כי רחל גנבתם, ויהי בהודע לרחל כי אביה מחפש את התרפים, מהרה ותקחם ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם, ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום מפניך, כי דרך נשים לי, ואז חדל לבן מחפש עוד אחריהם, בהאמינו כי רחל בתו לא תגע באלהיו בימי נדת דותה-. אחרי כן נשבע לבן ליעקב כי לא יזכור לו עוד את אשר עשה לו, ויעקב הבטיחוהו כי לא יענה את בנותיו ולא יקח לו נשים על בנותיו. ויכרתו שניהם ברית על אחד ההרים ויקימו שם גל אבנים ומצבה בתבנית מזבח, ועל כן נקרא ההר ההוא בשם גלעד וכל הארץ ההיא בשם ארץ הגלעד. אחרי הברית ההיא אכלו שניהם וייטיבו את לבם, וישכם לבן בבקר ויברך את בניו ואת בנותיו וילך וישב למקומו.
נחלת הכלל · Yemei am olam, trans. Kalman Schulman. Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך קדמוניות היהודים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.